עובד זר ניצח בעליון - נקבע כי חיפוש עבודה אמיתי מזכה בהגנה מהגירוש
- לפני 4 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט העליון קבע הלכה עקרונית הנוגעת למעמדם של עובדים זרים בענף הסיעוד בתקופת מלחמת חרבות ברזל, לאחר שאיחד שלוש בקשות רשות ערעור שעסקו בפרשנות תנאי “בהיעדר מניעה אחרת” בנוהל ההקלות שפרסמה רשות האוכלוסין וההגירה בזמן החירום. ההכרעה נועדה ליצור אחידות לאחר פסיקות סותרות בערכאות נמוכות.
במוקד אחד ההליכים עמד עו"ד יוסי כרמלי (בצילום), ממשרדי עורכי הדין הוותיקים והמוכרים בתחום דיני ההגירה והעובדים הזרים, אשר ייצג עובד סיעודי הודי וטען כי המדינה הרחיבה שלא כדין את הסייג לנוהל ההקלות. בית המשפט קיבל חלק מרכזי מטענותיו וקבע כי עצם חלוף תשעים הימים ללא עבודה אינו יכול להיחשב מניעה אוטומטית, הישג משפטי משמעותי לאחר מאבק שנמשך לאורך כל הערכאות.
הרקע למחלוקת נעוץ בחוק הכניסה לישראל, שלפיו עובד זר שאינו מועסק מעל תשעים ימים עלול לאבד את רישיון שהייתו. לאחר פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 פרסמה המדינה הודעת הקלות שנועדה “לתת מענה למטופלים הסיעודיים ולעובדים הזרים” ולהרחיב במהירות את מאגר המטפלים הזמינים בישראל בתקופת החירום.
ההקלות אפשרו קליטה מהירה גם לעובדים שלא עבדו מעל תשעים ימים, אך הותנו בכך שהבקשה תוגש “בהיעדר מניעה אחרת”. ניסוח עמום זה הוליד מחלוקת: העובדים טענו כי מדובר רק במניעה פלילית או ביטחונית, ואילו רשות האוכלוסין גרסה כי גם התנהלות העובד והיעדר מאמץ למציאת עבודה עשויים להוות מניעה.
שלושת המקרים עברו מסלול דומה: החלטות דחייה של רשות האוכלוסין, עררים לבית הדין לעררים וערעורים לבית המשפט המחוזי בירושלים. פסקי דין שונים שניתנו במחוזי יצרו חוסר אחידות, והעליון קבע כי מדובר בשאלה עקרונית החוזרת בתיקים רבים ולכן מצדיקה מתן רשות ערעור והכרעה מנחה.
למחלוקת נוסף נדבך כאשר באוקטובר 2024 פרסמה הרשות עדכון לנוהל שהחמיר את התנאים וקבע כי ההקלות יחולו רק במקרים חריגים. העליון נדרש גם לשאלה איזה נוסח חל על בקשות שהוגשו קודם לכן, והבהיר כי יש לבחון כל מקרה לפי המסגרת הנורמטיבית שחלה בעת הגשת הבקשה.
השופטת דפנה ברק־ארז, בהסכמת השופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר, אימצה גישת ביניים: “מניעה אחרת” אינה מוגבלת לעבירות פליליות או ביטחוניות בלבד, אך גם אינה יכולה להתבסס רק על חלוף הזמן. נקבע כי מניעה תתקיים כאשר עובד לא פעל בשקידה סבירה למציאת עבודה או כאשר התנהלותו פוגעת באמון ובכשירות המקצועית.
ביישום ההלכה התקבל הערעור הראשון לאחר שנקבע כי העובד פנה ללשכות וחיפש עבודה בפועל, ולכן לא הוכחה מניעה אחרת; נקבע כי יוכל להגיש בקשת השמה חדשה בתוך 45 ימים.
תגובות