המחוזי סגר את הדלת: 600 מ"ר קרקע בדרום תל אביב יפונו לדרך ציבורית
- לפני 16 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בית משפט השלום בתל אביב דן בסכסוך מקרקעין טעון, הנוגע לקרקע בשטח כ-600 מ״ר ברחוב הבושם בדרום העיר, שבבעלות עיריית תל אביב-יפו ומיועדת לדרך ציבורית. על השטח הוקם מתחם משפחתי הכולל תשע יחידות דיור, המאכלסות בני משפחה אחת זה עשרות שנים, וחוסם את המשך הרחוב.
בפסק דין מפורט קבעה השופטת טל לוי פישמן (בצילום) כי העירייה הוכיחה בעלות רשומה, וכי הדיירים אינם מחזיקים בזכות קניינית. עוד הדגישה, לאחר ביקור במקום, כי הבנייה חסמה דרך ציבורית ופגעה באינטרס התכנוני התקין, בניתוח יסודי ועקבי הנשען על ראיות וחוק ברורות.
לטענת העירייה, המקרקעין נדרשים לצורכי ציבור וייעודם דרך, אולם במשך שנים התרחבה במקום פלישה שכללה מבנים רבים. בני המשפחה, כך נטען, לא שילמו דמי שכירות או דמי שימוש תקופה ארוכה, והחזיקו בקרקע ללא הרשאה מפורשת או תמורה כלשהי, תוך עשיית שימוש בלא הסדרה חוזית תקפה.
לטענת המערערים, בני המשפחה התיישבו במקום כבר בשנת 1948 בהסכמת המדינה, ומעמדם נגזר מהסכם היסטורי שנחתם עם קרובת משפחה. הם טענו כי חלוף הזמן והסתמכותם רבת השנים מקימים רישיון מכללא, וכי גביית ארנונה מעידה על הכרה במעמדם כבעלי זכויות לכל דבר, או לפחות מחזיקים כדין.
בקבוצת מערערים נוספת נטען כי אבדו ראיות בשל שיטפונות, וכי קרובי משפחה שפונו בעבר קיבלו פיצוי. עוד נטען לנסיבות אישיות קשות: אחד הדיירים נכה בשיעור 90% ומתקיים מקצבה זעומה, ואחרים טוענים כי אין להם קורת גג חלופית או יכולת כלכלית להשיג דיור אחר, ראוי והוגן.
הערעור נדון בפני השופטת עינת רביד כאב״ד, ולצידה השופטים נפתלי שילה ויחזקאל אליהו. ההרכב קבע כי ממצאי העובדה מבוססים, וכי לא נפלה טעות משפטית. בהתאם לכך נדחו הטענות וההחלטה הושארה על כנה, תוך אימוץ הנמקות הערכאה הראשונה במלואן.
המחוזי הדגיש כי גם החזקה ממושכת במקרקעי ציבור אינה יוצרת זכות בלתי הדירה, וכי רישיון ניתן לביטול בהודעה. נקבע שאין לכרוך סעד פינוי בפיצוי כאשר לא הוגשה תביעה כספית נפרדת, וכי שמירת קניין הציבור גוברת על אינטרס ההסתמכות של המחזיקים במקרה זה, ובהתאם להלכה הפסוקה.
סופו של דבר, חויבו המערערים לפנות את המתחם עד 3.5.2026, ולהשיב את הקרקע לעירייה כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ. כן נפסקו הוצאות כספיות לטובת הרשות בסכום כולל של 15 אלף שקל. אף שהנסיבות האנושיות קיבלו ביטוי, קבע בית המשפט כי האינטרס הציבורי מחייב פתיחת הדרך ושיקום הרצף העירוני התקין, ללא דיחוי.
תגובות