top of page

וואטסאפ יקר במיוחד: הודעה קצרה עלתה לאיש עסקים בדירת פנטהאוז

  • תמונת הסופר/ת: מגזין בית המשפט
    מגזין בית המשפט
  • לפני שעתיים
  • זמן קריאה 3 דקות

בית המשפט המחוזי בתל אביב הכריע לאחרונה סכסוך רכושי מורכב בין בני זוג לשעבר, וקבע כי הודעת וואטסאפ אחת גוברת על פתק אישי שנכתב בליל הסילבסטר. פסק הדין עסק בנכסי נדל״ן וכספים בהיקף של מיליוני שקלים, לאחר מערכת יחסים שנמשכה קרוב לעשרים שנה והתנהלה ללא הסכם ממון.


ההליך נדון במלואו בפני הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב: נפתלי שילה, עינת רביד ויחזקאל אליהו. השופטים בחנו את הערעור לעומקו, ניתחו את התשתית הראייתית, עמדו על מאפייני מערכת היחסים בין הצדדים, והכריעו בסוגיות העקרוניות הנוגעות לשיתוף רכושי ולהשלכות המשפטיות של מסמכים אישיים והתכתבויות דיגיטליות.


בני הזוג ניהלו מערכת יחסים במשך כעשרים שנה, שבמהלכן נולדו להם שני ילדים. כשנה לאחר שהחלו להתגורר יחד ערכו טקס נישואים אלטרנטיבי, אשר אינו מוכר כנישואים תקפים במדינת ישראל. לפיכך, מבחינה משפטית נחשבו בני הזוג לידועים בציבור ולא לבני זוג נשואים.


פסק הדין עמד בהרחבה על ההבחנה המשפטית בין נישואים מוכרים לבין ידועים בציבור. כאשר זוג נישא כדת וכדין, או נישא בנישואים אזרחיים חוקיים בחו״ל ונרשם כנשוי במרשם האוכלוסין, חל עליו חוק יחסי ממון הקובע איזון משאבים כברירת מחדל. לעומת זאת, במערכת יחסים של ידועים בציבור, הנטל מוטל על בן הזוג הטוען לשיתוף, להוכיח כוונת שיתוף מצד בן הזוג שעל שמו נצבר הרכוש.


במקרה זה, במהלך השנים נצבר על שמו של הגבר רכוש רב, לרבות נכסי נדל״ן, פעילות עסקית, זכויות סוציאליות וכספים בחשבונות בנק. הצדדים לא ערכו הסכמים פורמליים בנוגע לרכוש, לא רכשו נכסים שנרשמו כמשותפים, ולא ניהלו חשבונות בנק משותפים. לטענת הגבר, נכסי הנדל״ן נרכשו מכספים שצבר עוד לפני תחילת הקשר עם האישה, וכן במסגרת פעילותו כיזם נדל״ן. עוד לטענתו, מדובר בנכסים עסקיים שלא שימשו את בני הזוג למגוריהם או לצורכי חיי היומיום.


בנסיבות אלה קבע בית המשפט המחוזי כי האישה אינה נהנית מההקלות שמקנה הדין להוכחת שיתוף בנכסים, ולכאורה היה מקום לדחות את תביעתה הרכושית עם פרידת הצדדים.


עם זאת, בית המשפט לענייני משפחה קבע תחילה אחרת. החלטתו התבססה על פתק שנכתב בליל הסילבסטר של שנת 2018, כשנה לפני פרידת בני הזוג. הפתק נכתב בכתב ידה של האישה, ועליו חתם הגבר. בפתק נכתב כי הצדדים מתחייבים שכל רכוש שצברו משותף לשניהם במאה אחוזים, גם אם הוא רשום על שם אחד מהם בלבד.


לטענת הגבר, הוא חתם על הפתק כשהיה שיכור ותחת לחץ נפשי, וכעבור זמן קצר קרע אותו. בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענת השכרות, וקבע כי הפתק מבסס כוונת שיתוף רכושי. בהתאם לכך נפסק כי האישה זכאית למחצית מהרכוש הרב שנצבר. על פסק דין זה הגיש הגבר ערעור לבית המשפט המחוזי.


בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור. בפסק הדין נקבע כי אין לראות בפתק בסיס לשיתוף רכושי, וכי מדובר, לכל היותר, בהתחייבות למתן מתנה. נקבע כי הגבר היה רשאי לחזור בו מהתחייבות זו, לאחר שהתברר כי במועד החתימה על הפתק האישה הסתירה ממנו את העובדה שהיא מנהלת רומן עם חברו הטוב. בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי מדובר בהטעיה, המצדיקה חזרה מהתחייבות, וכי קריעת הפתק זמן קצר לאחר החתימה מהווה חזרה כדין מהמתנה.


לצד זאת, בית המשפט המחוזי בחן התחייבות נוספת של הגבר, והפעם כזו שנעשתה באמצעות מסרון. לאחר סיום מערכת היחסים שלח הגבר לאישה הודעת וואטסאפ שבה כתב כי דירת הפנטהאוז תהיה רשומה בבעלותה.


כאשר נשאל הגבר לפשר ההודעה, טען כי כוונתו הייתה לאפשר לאישה ולילדים להתגורר בדירה בלבד. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי מדובר בהסבר מאולץ שנועד להתנער מהתחייבות ברורה. נקבע כי המסרון משקף גמירות דעת מלאה להעברת הזכויות בדירה, וכי הגבר הבין שאין זה ראוי שהאישה תצא לאחר קשר זוגי ממושך בלא כל נכס.


הקושי המרכזי נגע לכך שעל דירת הפנטהאוז רבצו חובות משמעותיים בגין הלוואות שניטלו לצורך רכישתה. בית המשפט קבע כי מאחר שבמסרון לא צוין שמדובר בדירה ממונפת, אין יסוד לקבוע כי האישה הסכימה לשאת בהחזרי ההלוואות. נקבע כי העברת הדירה בצירוף החובות הייתה מרוקנת את המתנה מתוכן, במיוחד נוכח מצבה הכלכלי והיעדר מקורות מימון עצמאיים.


לפיכך פסק בית המשפט כי דירת הפנטהאוז תועבר לבעלות האישה, ואילו הגבר יישא במלוא החזרי ההלוואות הקשורות בה. בנוסף נקבע כי סכום של מיליון שקל שקיבלה האישה מאביה שייך לה בלבד, מאחר שלא הוכחה כוונת שיתוף בכספים אלה.


בסיכומו של דבר קבע בית המשפט המחוזי כי האישה לא הרימה את הנטל להוכיח זכאות למחצית כלל רכושו של הגבר כידועה בציבור, אך הותיר בידה נכס משמעותי אחד. פסק הדין מדגיש את המשמעות המשפטית של אופן עריכת הנישואים, את נטל ההוכחה המוגבר החל על ידועים בציבור, ואת משקלן ההולך וגובר של התחייבויות דיגיטליות בדיני המשפחה והרכוש.


 
 
 

תגובות


bottom of page