top of page

מסר חד מהמחוזי: השופטת דנה אמיר גוזרת עונשי מאסר כבדים וקנסות בהלבנת הון

  • תמונת הסופר/ת: מגזין בית המשפט
    מגזין בית המשפט
  • לפני 16 שעות
  • זמן קריאה 2 דקות

בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עונשי מאסר ממושכים וקנסות כספיים משמעותיים בפרשת עבירות מס רחבת היקף, לאחר הרשעות בעבירות כלכליות חמורות. בפסק הדין הודגש הצורך בהרתעה, בהגנה על הקופה הציבורית ובהעברת מסר חד וברור נגד עבריינות פיננסית מאורגנת, הפוגעת באמון הציבור ובשוויון בנטל המס.


שופטת בית המשפט המחוזי דנה אמיר (בצילום) קבעה בגזר הדין רף ענישה מחמיר, הנשען על בחינה של הראיות, היקפי הפעילות ומשך ההתנהלות העבריינית. בית המשפט עמד על פגיעה מערכתית חמורה בערכי היסוד של דיני המס, באמון הציבורי ובחובת השוויון בנשיאה בנטל במדינה, תוך קביעת מסר ברור.


אחמד קסאס, עבריין כלכלי עתיר נכסים ובעל מסעדות ביפו, נידון למאסר בפועל של חמש וחצי שנים (לרבות הפעלת מאסר על תנאי מתיק קודם), לצד קנס בסך 450 אלף שקלים. בנוסף הורה בית המשפט על חילוט רכוש בהיקף של כ־14 מיליון שקלים, וכן על העברת סכום נוסף של כ־7 מיליון שקלים לקופת המדינה, כחלק ממדיניות ענישה מרתיעה כלפי עבירות מס והלבנת הון חמורות.


יחד עמו נידון יוסף מנצורה לשלוש וחצי שנות מאסר בפועל ולקנס כספי בסך 300 אלף שקלים. לירון אוזן הורשע בעבירות מס והלבנת הון ונידון ל־20 חודשי מאסר בפועל, לצד קנס בסך כ־142 אלף שקלים. בנוסף חולט רכוש בבעלותו בשווי של כ־375 אלף שקלים, ועל החברות המעורבות הוטלו קנסות סמליים.


מכתב האישום המתוקן העלה כי בין השנים 2018–2022 הפעילו הנאשמים מערך עברייני מאורגן להפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקפים חריגים. פעילותו של קסאס נאמדה בכ־250 מיליון שקלים, בעוד מנצורה פעל בהיקף של כ־150 מיליון שקלים, תוך יצירת מצגי שווא, הסתרת הכנסות ושיבוש שיטתי של דיווחי המס לרשויות.


כספי העבירות הולבנו באמצעות מנגנונים פיננסיים מגוונים, לרבות העברות כספים לצדדים שלישיים בירדן וברשות הפלסטינית, שימוש בחשבונות קש ופדיון שיקים במזומן אצל נותני שירותים פיננסיים. בית המשפט קבע כי מדובר בפעילות מתוכננת, מתוחכמת ורבת שנים, שנועדה להקשות על רשויות האכיפה ולפגוע ביכולת הגבייה של המדינה ובהגנה על האינטרס הציבורי הכללי.


עוד נקבע כי קסאס העלים הכנסות בהיקף של כ-2 מיליון שקלים מעסקי המסעדנות שבבעלותו ביפו, ובהמשך עשה שימוש באיומים כלפי רוכשי דירות בפרויקט מגורים, בדרישה לתשלום של כ־1.3 מיליון שקלים. התנהלות זו, שכללה הפחדות ופגיעה בעבודות בנייה, חיזקה את חומרת המעשים והצדיקה ענישה מוחשית.


בית המשפט קבע כי הנזק שנגרם לקופת המדינה כתוצאה ממעשיו של קסאס עומד על כ־35 מיליון שקלים, בעוד מנצורה גרם לנזק של כ־21 מיליון שקלים. לאור מכלול השיקולים נגזרו עונשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי וקנסות כבדים, תוך הדגשה כי מדובר בפסק דין משמעותי המשקף קו ענישה תקיף בעבירות כלכליות חמורות, במטרה לחזק את שלטון החוק ולהגן על כספי הציבור.


 
 
 

תגובה אחת


אורח
לפני 3 שעות

חברות ביטוח וקרנות הפנסיה מלבינות הון שחור.

איפה בית המשפט?

לייק
bottom of page