דרשה חצי מהנכסים בת"א שירש אחיה למחצה מהסבים ותישא בהוצאות

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית המשפט לענייני משפחה מחק תביעה שהגישה אישה נגד אחיה למחצה, שבה דרשה לקבל 50 אחוז מהזכויות בדירת מגורים בתל אביב ובמגרש בשדה דב. מדובר בשני נכסים שירש האח מסבו ומסבתו מצד אמו. בית המשפט קבע כי התובעת לא הצביעה על עילה משפטית כלשהי לביסוס זכאותה בנכסים, והורה על סילוק התביעה על הסף.

השופט יהורם שקד קבע בפסק הדין כי התביעה אינה יכולה לעמוד, נוכח סתירות מהותיות בגרסת התובעת. לדבריו, בעוד שבכתב התביעה נטען כי הנתבע העניק לה מתנה שהושלמה, הרי שבסיכומיה נטען כי הנתבע התחייב לתת לה מתנה, וכי יש לאכוף התחייבות זו. השופט עמד על הפער בין הטענות והבהיר כי מדובר בשתי גרסאות שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת, ותהה במפורש: "אם המתנה הושלמה, מדוע יש לאכוף את ה'התחייבות'?"

בהמשך ציין השופט כי מדובר במהלך משפטי שאינו יכול להתקבל, והוסיף כי יש לראות בפירואט משפטי זה "ניסיון עקר לתפוס את החבל בשני קצותיו", ולמצער אין מנוס מלהחיל את מאמר הפתגם "תפסת מרובה לא תפסת".

מהרקע העובדתי עולה כי התובעת היא אחותו למחצה של הנתבע מצד האב, ואומצה בגיל צעיר על ידי אמו של הנתבע לאחר נישואיה לאביהם המשותף. לאחר פטירת הסבים מצד האם, ירש הנתבע נכסים שונים, ובהם דירת מגורים בתל אביב וזכויות במגרש בשדה דב. אביהם של הצדדים התגורר בדירה עד לפטירתו.

בכתב התביעה המקורי טענה האחות כי בין הצדדים קיים הסכם שותפות ונאמנות, שלפיו הנתבע מחזיק עבורה בנאמנות מחצית מהנכסים שירש. בהמשך, לאחר שהתעורר קושי להוכיח טענה זו, תוקן כתב התביעה, והתובעת טענה כי זכויותיה בנכסים נובעות מהענקה שבוצעה והושלמה, וכי האח אינו יכול לחזור בו ממנה. בין היתר נטען כי הצדדים התחלקו באופן שווה בדמי השכירות מאחת הדירות שירש הנתבע, וכי לאחר שמכר את חלקו בדירה, נרשמה המחצית השנייה על שמה.

הנתבע טען מנגד כי מדובר בתביעת סרק. לדבריו, הנכסים הורשו לו בלבד והם רשומים על שמו בלבד, ואין כל הסכם המעניק לתובעת זכויות כלשהן. עוד טען כי מרגע שנודע לתובעת על כוונת הסבים להוריש לו את הנכסים, היא הפעילה עליו לחצים תוך כדי טיפולה באביהם המזדקן, ודרשה 50 אחוז מזכויותיו בנכס נוסף שירש מהסבים כפיצוי כספי על כך שהיא המטפלת היחידה באב. לטענתו, הובהר לו כי אם לא ייענה לדרישה, הטיפול באב עלול להיפגע. לדבריו, כדי שלא להיות בשותפות עימה, מכר את זכויותיו בנכס לחבר של התובעת במחיר הנמוך ממחיר השוק.

בסופו של ההליך קבע בית המשפט כי הן כתב התביעה המקורי והן כתב התביעה המתוקן אינם מגלים עילת תביעה. התביעה נמחקה, והתובעת חויבה בתשלום הוצאות משפט בסך 100 אלף שקלים לטובת האח.

מאבק על נכסי ירושה בתל אביב הסתיים בדחיית התביעה וחיוב התובעת