ביה"ד הארצי: שחקנים זכאים לפיצויים, בית"ר תשלם כ־1.9 מיליון שקל
- מגזין בית המשפט
- לפני 18 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי סיום העסקתו של ספורטאי המועסק בחוזה לתקופה קצובה, כאשר החוזה אינו מוארך ביוזמת המעסיק, מזכה אותו בפיצויי פיטורים עם תום ההתקשרות. מדובר בפסק דין בעל השלכות רוחב משמעותיות על תחום הספורט המקצועני בישראל, ובפרט על הענפים הקבוצתיים.
פסק הדין ניתן בבית הדין הארצי לעבודה בהרכב שבראשו עמד השופט אילן איטח, כאשר השופטים סיגל דוידוב מוטולה ודורי ספיבק הצטרפו לקביעות ולמסקנות. בפסק הדין נקבע כי ספורטאים מקצוענים, ובפרט בענפים הקבוצתיים ובראשם הכדורגל והכדורסל, המועסקים בחוזים לתקופה קצובה, זכאים לפיצויי פיטורים כאשר החוזה אינו מוארך ביוזמת המעסיק. משמעות הפסיקה היא כי קבוצות שלא יאריכו חוזים יידרשו לשלם פיצויים, אשר במקרה של שחקנים בכירים המשתכרים מאות אלפי ואף מיליוני שקלים לעונה עשויים להגיע למאות אלפי שקלים, בהתאם לכלל של שכר חודשי אחד לכל שנת עבודה.
במסגרת פסק הדין נדחה ערעורה של קבוצת ביתר ירושלים, אשר חויבה לשלם פיצויי פיטורים לשישה שחקנים שחוזיהם הסתיימו ולא חודשו בין השנים 2012 ועד 2016, בתקופה שבה הייתה הקבוצה בבעלות ארקדי גאידמק ואלי טביב. הקבוצה טענה כי בענף הכדורגל קיים נוהג שלפיו אין לשלם פיצויים במקרים אלה, וכי השחקנים, ובפרט הבכירים שבהם, אינם עובדים מוחלשים שדיני העבודה נועדו להגן עליהם. בית הדין דחה טענות אלה וקבע כי הזכות לפיצויי פיטורים היא זכות קוגנטית המעוגנת בחוק, ואינה ניתנת להתניה או לוויתור.
עוד הודגש כי נוהג ענפי, או כל מקור נורמטיבי שמקורו בהסכמת הצדדים, בין אם מדובר בעובד חזק ובין אם בעובד מוחלש, בין אם ההסכמה ניתנה בכתב ובין אם בהתנהגות, נסוג מפני הוראות החקיקה. מועדון אינו יכול להסתמך על הסכמות הסותרות את הדין, גם אם אלו שימשו בסיס לאישור תקציבו.
נדחתה גם טענת הקבוצה שלפיה יש להפחית את גובה הפיצויים בגין תקופות שבהן שירתו חלק מהשחקנים כחיילים ושכרם היה נמוך יותר. בית הדין קבע כי לא הוכח שינוי בהיקף ההעסקה, בתרומה המקצועית או בהשתתפות בפעילות הקבוצתית, ולא הוצגה ראיה לכך שהשחקנים נטלו חלק מופחת במשחקים או באימונים. לפיכך נקבע כי שינוי בשכר אינו מלמד על שינוי באופי ההעסקה, והפיצויים יחושבו לפי השכר החודשי האחרון עבור כל תקופת העבודה.
בית הדין אימץ את קביעות בית הדין האזורי בירושלים בנוגע לסכומי הפיצויים. אריאל הרוש זכאי ל־875,000 שקל, תומר בן יוסף ל־133,000 שקל, אוהד סיידוף ל־145,000 שקל, שי חדד ל־121,000 שקל, רועי זיקרי ל־93,000 שקל וברק משה ל־75,000 שקל.
כן נדחה ערעור הקבוצה בנוגע לאופן חישוב הריבית וההצמדה, ונקבע כי אלו יחולו ממועד סיום ההעסקה ולא ממועד הגשת התביעה. תוספת זו עומדת על כ־32 אחוזים בממוצע, כך שהסכום הכולל שבו חויבה ביתר ירושלים מגיע לכ־1.9 מיליון שקל. בנוסף חויבה הקבוצה בתשלום הוצאות משפט בסך 30,000 שקל.
בסיכום פסק הדין ציין בית הדין כי ענף הכדורגל מציב אתגרים ייחודיים בפני משפט העבודה, בין היתר בשל מאפייני ההעסקה, גובה השכר והרגולציה הענפית. עם זאת הודגש כי אין בכך כדי להצדיק החלה מרוככת של החקיקה הקוגנטית. נקבע כי ענפים נוספים במשק נדרשו להתאים את תנאיהם הייחודיים לחוקי המגן, וכי קיימים פתרונות חוקיים ופשוטים המאפשרים כיבוד החקיקה לצד עמידה במגבלות התקציב. עוד צוין כי ראוי שההתאחדות תפעל להתאמת הסכמי העבודה לדרישות החוק.
תגובות