בית המשפט: איחור של שנה וחצי במסירת דירה אינו מזכה אוטומטית בפיצוי

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית משפט השלום בתל אביב פסק לאחרונה כי רוכשת דירה בראשון לציון אינה זכאית לפיצוי מהיזמית בגין עיכוב של כשנה וחצי במסירת הדירה. השופט אבי כהן (בצילום) קבע כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח מהם דמי השכירות הראויים לצורך חישוב הפיצוי בגין האיחור. עם זאת, נפסק לטובתה פיצוי בסכום של כ־80 אלף שקל בגין ליקויי בנייה.

מהעובדות עלה כי התובעת ובעלה המנוח רכשו את הדירה מהחברה היזמית במרץ 2018, כאשר מועד המסירה שנקבע בהסכם המכר היה סוף נובמבר 2019. בפועל, החזקה בדירה נמסרה להם רק במאי 2021. ביוני 2022 הוגשה תביעה, שבה נטען כי מעבר לאיחור המשמעותי במסירה התגלו בדירה ליקויי בנייה רבים, ולפיכך נתבע פיצוי כולל של כ־377 אלף שקל. במהלך ניהול ההליך נפטר הבעל, והאישה נותרה התובעת היחידה.

היזמית טענה להגנתה כי העיכוב במסירה נגרם בשל נסיבות חיצוניות שאינן תלויות בה, ובראשן מגפת הקורונה, ומשכך אין לחייבה בפיצוי. באשר לליקויי הבנייה נטען כי רובם תוקנו, וכי עומדת לה הזכות לתקן את הליקויים שנותרו, אלא שבני הזוג סירבו לאפשר לה גישה לדירה ופעלו, לטענתה, בחוסר תום לב.

השופט כהן דחה את טענות היזמית בכל הנוגע להצדקת האיחור במסירה, אך חרף זאת נמנע מלפסוק פיצוי בגין העיכוב עצמו. לדבריו, התובעת לא הציגה ראיות מספקות באשר להיקף הנזק שנגרם לה, ובפרט לא הוכיחה את שיעור דמי השכירות הראויים לצורך חישוב הפיצוי. השופט הבהיר כי אין מקום לפסוק פיצוי על דרך האומדן, שכן מדובר בכלי השמור למקרים חריגים בלבד, שאינם מתקיימים במקרה זה. בהתאם לכך נקבע כי לא ניתן להחיל את מנגנון הפיצוי הקבוע בסעיף 5א לחוק המכר (דירות).

עם זאת, בית המשפט קיבל את דרישת התובעת לפיצוי בגין עלויות אחסון ציוד, שבהן נאלצה לשאת בתקופת האיחור במסירה. בנוסף, אומץ דו"ח בדק בית שהוגש מטעם התביעה, אשר העלה קיומם של ליקויי בנייה שלא תוקנו, בהיקף של עשרות אלפי שקלים. השופט ציין כי מדובר בליקויים ממשיים ומתמשכים, ולא בליקויים זמניים או בהתרשמות נקודתית בלבד.

עוד נפסק לתובעת פיצוי בגין עוגמת נפש, נוכח רצף האירועים שגרם לה ולבעלה המנוח חוסר יציבות מתמשך באורח חייהם לאורך תקופה ארוכה.

בסיכומו של דבר חויבה היזמית לשלם לתובעת סכום כולל של 78,537 שקל בגין ליקויי הבנייה, הוצאות אחסון הציוד ועוגמת הנפש, לאחר קיזוז חוב. בנוסף נפסקו לטובתה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30 אלף שקל.

השופט: איחור של שנה וחצי במסירת דירה אינו מזכה אוטומטית בפיצוי