הפניקס סירבה לשלם ליהלומן בטענה למרמה - מה קבע השופט?

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית משפט השלום ברמלה דן בתביעה שהגיש יהלומן, המחזיק דירת יוקרה בקומה העשירית במגדל פרישמן 46, פינת דיזינגוף בתל אביב. התובע החזיק בפוליסת ביטוח דירה ותכולה בחברת הפניקס, הכוללת כיסוי להחזר דמי שכירות במקרה של פינוי הדירה לצורך שיקומה.

התיק נדון בפני השופט זיוון אלימי (בצילום), לאחר שנמסר כי הדירה הוצפה בספטמבר 2020, והאירוע הוכר על ידי הפניקס. בעקבות ההצפה שולמו לתובע תגמולי ביטוח בסך כ־200 אלף שקלים. הוא עבר להתגורר ביחידת דיור בבית בתו וחתנו, וחתם על הסכם שכירות מול החתן בלבד.

דוד לוי ציין כי שילם 30 אלף שקלים לחודש עבור השהות ביחידת הדיור, ובסך הכול העביר לבתו וחתנו 120 אלף שקלים עבור ארבעה חודשי מגורים שבהם לא ניתן היה לשהות בדירתו. לטענתו, סכומי השכירות תואמים את מנגנון ההשבה המופיע בפוליסה.

הפניקס סירבה להשיב את מלוא דמי השכירות, וטענה כי דמי שכירות ראויים עומדים על 10,000 שקלים בלבד. החברה הוסיפה כי התובע הסתיר כי התגורר בבית בתו וכי לא הוכח ששילם סכומים בפועל. עוד נטען כי מעשיו מהווים מרמה המזכה את החברה בהשבת תגמולי הביטוח.

בית המשפט דחה את טענות המרמה. השופט אלימי קבע כי "התובע יכול היה לשכור בית או דירה מכל גורם שהוא ולקבל החזר של דמי השכירות, במגבלות הסכום שבפוליסה, ואין כל סיבה לגרוע מזכותו רק בשל העובדה שהמשכיר הוא קרוב משפחה".

עוד ציין השופט כי "אין מדובר בחסד אלא בתמורה חוזית שבגינה שילם התובע דמי ביטוח במשך שנים רבות". נקבע כי הפניקס לא הוכיחה יסודות למרמה וכי העובדה שהתשלום נעשה לבת ולחתן אינה גורעת מהזכאות, כל עוד בוצע תשלום אמיתי בהתאם לפוליסה.

השופט הוסיף כי גם אם בתחילה לא הייתה כוונה לתשלום, ורק לאחר שהתברר לתובע כי הפוליסה מזכה בהחזר החליט לשלם לבתו ולחתנו, הרי שמדובר בתכנון לגיטימי לחלוטין. עוד נקבע כי העובדה שהמגורים היו בבית משפחה אינה שוללת את הזכאות לפיצוי ביטוחי.

השופט חייב את הפניקס לשלם לדוד לוי פיצוי בסך 20 אלף שקלים בגין עוגמת נפש, בשל "ההשלכות והמשמעויות שיש להטחת אשמה במרמה, ודאי באיש עסקים, ועל אחת כמה וכמה ביהלומן". תגמולי הביטוח ששולמו לו בגין ההצפה נותרו בעינם.

הפניקס סירבה לשלם ליהלומן בטענה למרמה - בית המשפט חייב בפיצוי נוסף