הזייפן שישלם ביוקר: אדם חויב בפיצוי של מאות אלפי שקלים לבנק ישראל
- מגזין בית המשפט

- לפני 26 דקות
- זמן קריאה 2 דקות

בית המשפט השלום בירושלים דן בתביעה אזרחית נגררת לפלילים, שהגיש בנק ישראל נגד אדם שהורשע בזיוף שטרי כסף, וקבע כי עליו לשלם פיצוי משמעותי בגין שימוש לא חוקי בעיטורי השטרות, המוגנים בזכויות יוצרים, והפצתם בניגוד לדין. במקרה זה נדונו היקף הפגיעה וההשלכות הכספיות על התובע.
השופטת מיקה בנקי (בצילום) קבעה כי הנתבע יישא בפיצוי של 240 אלף שקל בגין הפרת זכויות היוצרים, וזאת לאחר שהורשע בפלילים ונקבע כי ייצר בביתו מאות שטרות מזויפים, תוך חיקוי מלא של עיצובי השטרות שבבעלות בנק ישראל. נוספו באופן שיטתי, נמשך ובהיקף ניכר, הפוגע במשק.
מהחומר שהוצג לבית המשפט עלה כי הנתבע השתמש בעותקים מדויקים של שטרות בערכים שונים, ובהם 50, 100 ו־200 שקל, ואף מכר חלק מהשטרות לסוכן משטרתי. פעולותיו בוצעו לאורך זמן, ויצרו חשש ממשי להטעיית הציבור ולפגיעה ביציבות המשק ובאמון שניתן בסמלי המטבע הרשמי של מדינת ישראל.
בנק ישראל הדגיש כי תהליך עיצוב השטרות הוא מקצועי וממושך, הדורש משאבים רבים. לפי התצהירים שהוגשו, עיצובם נבחר במסגרת תחרות פומבית, בה השתתפו עשרות יוצרים שהגישו מעל 100 הצעות, ולאחר מכן עובדו לסדרת שטרות תקנית, הכוללת אמצעי הגנה מתקדמים, המבטיחים שימוש בטוח ואיכותי במחזור המטבע.
עוד עלה כי הדמויות שעל גבי השטרות נבחרו בהתאם להמלצות הוועדה המקצועית ולצורך בהוקרת תרומתם של המשוררים שנבחרו. לאחר הליך עיצוב יסודי אושרו פרטיהם על ידי המועצה המנהלית של הבנק וממשלת ישראל, בהתאם לדרישות הדין, והובהר כי כל הזכויות הרוחניות והקנייניות שמורות לבנק ישראל בלעדית.
הנתבע טען בדיון, אליו התייצב ללא ייצוג, כי מסר את השטרות המזויפים למשטרה וכי לא נגרם נזק לכלכלת המדינה. לדבריו, ניסה להגיע להסדר כספי עם הרשויות, אך טענותיו לא נתמכו בראיות מספקות ולא הוכיחו צמצום משמעותי של אחריותו למעשיו, כפי שנדרש בהליך האזרחי הנגזר לפלילים.
בית המשפט ציין כי התביעה עוסקת בהפרת זכויות יוצרים ביצירות רשמיות בעלות חשיבות ציבורית, וכי בנק ישראל הוכיח את ההשקעה הרבה שהוקדשה להכנת העיצובים. נקבע כי עצם השימוש בשטרות המוגנים מקים עילת פיצוי על פי הוראות החוק, בנסיבות העניין, ומבלי להפחית מהחומרה שבמעשים המפורטת בפסק הדין.
לסיום, נפסק כי הנתבע ישלם לבנק ישראל פיצוי בסך 240 אלף שקל, וכן הוצאות משפטיות בסך 25 אלף שקל. ההכרעה הדגישה כי מדובר בהליך אזרחי נגרר לפלילים, המבטא את אחריותו המלאה של הנתבע למעשיו ולהפרת זכויות היוצרים, בהתאם לדרישות הדין ולפסיקה הקיימת בישראל.

























תגובות