העליון: נציגות יונייטד שרונה חויבה לחשוף מידע על עסקת ענק בקבוצה

מאת: שלמה בן ברוך,

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהוגשה נגד החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר הורה ל"יונייטד שרונה" על הרחבת היקף גילוי המסמכים הנוגעים לפרויקט קבוצת הרכישה. ההליך נגע לסכסוך פנימי מתמשך בין חברי הקבוצה לבין הנציגות, סביב דרישה לעיון במסמכים מהותיים הנוגעים להתנהלות הפרויקט.

בפסק הדין, שכתבו השופט דוד מינץ (בצילום), נדחתה טענת המבקשים שלפיה החלטת המחוזי חרגה מהאיזון הנדרש ופגעה לכאורה בעשרות ומאות חברי הקבוצה. מינץ קבע כי לא נפלה כל טעות בהחלטת המחוזי המצדיקה התערבות ערעורית, וכי אין מדובר במקרה חריג המצדיק דיון נוסף.

עוד ציין השופט כי על פי סעיף 8(א) לחוק השליחות, חובת הגילוי של הנציגות כלפי חברי הקבוצה היא רחבה וברורה, וכי גם פעולה בהתנדבות אינה פוטרת מחובת נאמנות בסיסית זו. לדבריו, "משלוח ללא נאמנות – לא תהיה שליחות", ביטוי המחדד את חובת השקיפות המלאה.

הסכסוך סביב פרויקט יונייטד שרונה מתנהל כבר שנים ומקורו בדרישות שהגישו שניים מחברי הקבוצה, רו"ח רוני אבידור ו־מיכל רייס, אשר שימשו בעבר כחברי נציגות, לקבלת נתונים מלאים על התנהלות הפרויקט. בין היתר ביקשו מידע על עסקה גדולה במסגרתה נמכרו כ־40 יחידות מסחר מחברת BRP לחברת בית סייג שבשליטת רועי גיל.

רועי גיל מחזיק גם ב־9 אחוזים ממניות בסר, החברה המנהלת את הפרויקט. דרישות העיון שהגישו השניים הגיעו לבוררות, שם דחה הבורר את מרבית טענותיהם ואף מתח ביקורת חריפה כלפיהם. כך נוצרה מחלוקת משמעותית שהובילה להמשך ההליכים בבית המשפט המחוזי ולאחר מכן לעליון.

בפסק הדין שנתן המחוזי ב־18.8.2025, השופטת יהודית שבח (בצילום) החליטה לבטל חלקים מרכזיים מפסק הבוררות וחייבה את הנציגות למסור למבקשים את כלל המסמכים שביקשו, ובהם הסכמים הנוגעים לעסקת BRP ולעסקת בית סייג. שבח ציינה כי פערי העלויות מחייבים שקיפות רחבה בין כל חברי הקבוצה.

עוד ציינה השופטת שבח כי הנציגות עצמה לא ידעה שברקע עומד בעל מניות בבסר, וכי מידע זה הוסתר ממנה באופן מהותי. בעיניה מדובר במידע שהיה חייב להיחשף מראש. היא הדגישה כי עסקה החולשת על ארבעים יחידות מסחר איננה עניין שולי כלל ועיקר.

פרויקט יונייטד שרונה, שהחל בשנת 2016 לאחר זכייה במכרז רמ"י לקרקע בשטח תשעה דונם הכוללת זכויות לשלוש מאות עשרים וארבע דירות ושטחי משרדים ומסחר, סובל מקשיים מתמשכים. הקבוצה הציעה 1.24 מיליארד שקל, סכום גבוה מאוד שהוביל לגרעון של מאות מיליוני שקלים עוד לפני תחילת הבנייה.

מאז נדרש גיוס של למעלה ממיליארד שקל נוספים לצורך השלמת הפרויקט, והוא נמצא כיום בשלבי סיום לקראת אכלוס. לאורך השנים עלו טענות לניהול לקוי, החלטות דרמטיות ועיכובים משמעותיים. המציאות הזו הוסיפה מורכבות למחלוקת בין חברי הקבוצה לבין הנציגות ולדרישות הגילוי שהועלו.

משנדחתה בקשת רשות הערעור בבית המשפט העליון, המשמעות היא שפסק דינו של המחוזי, המחייב את הנציגות להעביר למבקשים את מלוא המידע והמסמכים, נותר על כנו. בכך חודדה מחדש העמדה המשפטית שלפיה חובת הגילוי בקבוצות רכישה היא חלק בלתי נפרד מחובת הנאמנות.

נציגות יונייטד שרונה חויבה לחשוף מידע על עסקת ענק בקבוצה