top of page

הדירה לבן אחד בלבד: הצוואה הותירה את האלמנה והילדים מחוץ לחלוקה

  • תמונת הסופר/ת: מגזין בית המשפט
    מגזין בית המשפט
  • 16 בנוב׳ 2025
  • זמן קריאה 2 דקות

בית המשפט לענייני משפחה בחדרה דן בתביעה שהגישה אישה נגד אחיה, ובה ביקשה לבטל מתנה במקרקעין שהוענקה לו על ידי אביהם המנוח. לטענתה, האב לא היה רשאי להעביר לאח חלקים בנכס שאינם שייכים לו, משום שמחצית הזכויות היו של האם, שנפטרה רק לאחר מות האב. לדבריה, מתנה שהעניק האב בחייו אינה יכולה לגבור על זכויות האם בנכס.


השופט ירון אלטרזון (בצילום) בחן את טענות הצדדים, ובכללן עמדת האחות כי הצוואה לא יכלה להסדיר זכויות שלא היו בבעלות האב מלכתחילה. מנגד טען האח כי יש לדחות את התביעה בשל התיישנות, מאחר שהרישום לטובתו הושלם בשנת 2015, וכי חלפו יותר משבע שנים מאז. הוא הוסיף כי גם האם עצמה נמנעה מלדרוש את חלקה בחייה, ולכן יש לראות בכך ויתור מצידה.


האח טען עוד כי האם הייתה מודעת לכך שהנכס רשום רק על שם האב כבר בשנת 2015, עת ניסחה את צוואתה. לדבריו, העובדה שלא פעלה לתקן את הרישום או לדרוש זכויות כלשהן מלמדת כי קיבלה את חלוקת הרכוש כפי שנקבעה, ואף בחרה שלא לעמת את האב עם הנושא. לפיכך, לשיטתו, מדובר בשיהוי משמעותי המבטא ויתור על הזכויות.


בית המשפט דחה את טענת ההתיישנות אך קיבל לחלוטין את טענת השיהוי. השופט אלטרזון קבע כי האם הלכה לעולמה מבלי שעשתה כל פעולה לשמירה על זכויותיה לפי חזקת השיתוף, אף שהייתה מודעת לקיומן והייתה לה הזדמנות לפעול. לדבריו, הצוואה מעידה שאמנם הביעה חוסר שביעות רצון מהמצב, אך בפועל השלימה איתו ולא נקטה צעד משפטי או אישי כלשהו לשינויו.


עוד העיר השופט כי בצוואתה ניסתה האם ליצור "איזון" בין ילדיה, כאשר ציוותה את עיזבונה לבנותיה. מעשה זה, לפי בית המשפט, מלמד כי ויתרה בפועל על זכויותיה בנכס שהועבר לבן, ובחרה לפצות את בנותיה בדרך אחרת במקום לדרוש את חלקה הרשמי במקרקעין.


 
 
 

תגובות


bottom of page