top of page

סוף לסכסוך המשפחתי: עוזיאל נעמן ירכוש את חלק גיסו ב־41.9 מיליון שקל

  • תמונת הסופר/ת: מגזין בית המשפט
    מגזין בית המשפט
  • לפני יומיים
  • זמן קריאה 2 דקות
ree

בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בסכסוך ממושך בין יזם הנדל״ן עוזיאל נעמן לבין גיסו רמי סמילה, שותפיו העסקיים מזה שלושה עשורים. המחלוקת נסבה סביב פירוק שותפות שכללה כ־15 נכסים, קרקעות ומבנים, בשווי כולל של כ־75 מיליון שקל, שנוהלו במשותף מאז 1992.


פסק הדין ניתן על ידי השופטת מיכל עמית־אניסמן (בצילום), שקבעה כי עוזיאל נעמן ירכוש את חלקו של רמי סמילה בשותפות בסכום של 41.9 מיליון שקל. בפסק דינה התבססה על חוות דעת מומחה בלתי תלוי, ואימצה את עמדתו של נעמן באשר לאופן הפירוק ולשווי הנכסים שבמחלוקת.


עוד הזכירה השופטת כי כבר בשנת 2020 קבע השופט רחמים כהן שמדובר בשותפות לכל דבר, גם אם לא נערך לגביה הסכם כתוב. כהן העיר כי "נעמן וסמילה נשאלו שאלות רבות בחקירותיהם, ואלה השיבו תשובות עמומות, סתורות ולא עקביות, ושני הצדדים כאחד נמנעו ממתן תשובות ברורות, כל אחד מטעמיו הוא".


בהמשך פירט כהן כי "קושי דומה עולה גם בהתייחס למסמכים שהציגו הצדדים, בין היתר, על רקע טענות בדבר זיופים של חתימות ומסמכים, ונראה כי שניהם פעלו לאורך השנים באופן המטיל ספק באשר למהימנות המסמכים עליהם הם חתומים". הוא הוסיף כי לא ניתן היה לדעת בוודאות "אלו מהמסמכים שהגישו הצדדים הוא זיוף ומה נעשה בהסכמה ובידיעה".


נעמן ביקש לפרק את השותפות בדרך של רכישת חלקו של סמילה, בעוד סמילה טען כי יש להעמיד את כלל הנכסים למכירה לכל המרבה במחיר. בית המשפט העדיף את המתווה שהציע נעמן, בין היתר בשל עקרונות שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון במקרים דומים, ובשל העובדה שנעמן המשיך לנהל בפועל את עסקי השותפות בשנים האחרונות.


בפסק הדין ציינה השופטת כי זהו הפתרון היעיל והמהיר ביותר, המאפשר סיום המחלוקת והמשך פעילות עסקית תקינה. היא הדגישה כי קבלת עמדתו של נעמן עולה בקנה אחד עם תכלית דיני השותפות ועם עקרון ההוגנות המסחרית שבבסיסם.


עם זאת, עמית־אניסמן מתחה ביקורת חריפה על התנהלות הצדדים בהליך. היא כתבה כי היה מקום לשקול חיוב בהוצאות משמעותיות לטובת אוצר המדינה בשל "שורה ארוכה של בקשות שהגישו הצדדים כמו גם בשורה ארוכה החלטות ביניים שניתנו במסגרת תיק זה אשר בגדרן התרה בית המשפט בצדדים לבל תישנה התנהלותם הדיונית".


בסופו של דבר נמנעה השופטת מחיוב בהוצאות, וציינה כי פסק דינה נועד לאפשר לשני הצדדים "לצאת לדרך חדשה תוך השארת משקעי העבר מאחוריהם". לפיכך הורתה שכל צד יישא בהוצאותיו.


 
 
 

תגובות


bottom of page