עורכת דין טוענת: "פוטרתי בניגוד לחוק בעקבות שירות מילואים והיריון"
- מגזין בית המשפט
- לפני 3 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דן בתביעה שהגישה עורכת דין צעירה נגד משרד עורכי הדין אורי אמיתי ושות׳, משרד המתמחה בליטיגציה מסחרית ואזרחית. התובעת טענה כי פיטוריה בוצעו בנסיבות הפוגעות בזכויותיה, וביקשה מבית הדין להכיר בכך כהפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
בפני השופט אביעד אברגיל (בצילום), הידוע כבקיא ומעמיק בפסיקה ובדין, נדונה טענתה של עורכת הדין בדבר אפליה מחמת הריון ושירות מילואים. השופט בחן את נסיבות סיום העסקתה, לרבות מועד הפיטורים והליכי השימוע שנערכו לה, וקבע כי יש לבחון את ההצדקה העובדתית והמשפטית למהלך.
התובעת, עו״ד אור צרוק אוסטזגה, הועסקה במשרד הנתבעת למשך תקופה קצרה של כשבעה שבועות בלבד. היא טענה כי חרף הצטיינותה בעבודתה, פוטרה עם שובה משירות מילואים וללא כל סיבה עניינית. לדבריה, המעסיק ידע על שירותה הצבאי אך ראה בכך שיקול לסיום העסקתה.
בכתב התביעה נטען כי התובעת נבחרה למשרה לאחר שני ראיונות והציגה ניסיון מקצועי מתאים. נקבע עמה שכר של 13,000 שקלים ותקופת ניסיון בת שלושה חודשים. לטענתה, העסקתה הופסקה טרם סיום תקופת הניסיון, ללא התראה מוקדמת וללא שימוע, באופן המהווה פגיעה בזכותה לשוויון תעסוקתי.
עוד טענה התובעת כי מועד סיום העסקתה מעיד על הפליה מגדרית מובהקת. לדבריה, היא הודיעה למעסיק על הריונה במהלך תקופת המילואים, ובסמוך לשובה נמסרה לה הודעת פיטורים. נטען כי ההחלטה התקבלה ממניעים זרים ונעשתה בניגוד להוראות הדין המחייבות קבלת היתר ממשרד העבודה.
התובעת עתרה לפיצוי בגין עוגמת נפש, אובדן הכנסה ופגיעה בזכויותיה הסוציאליות, לרבות אי־תשלום פיצויי פיטורים והפקדות לפנסיה. לדבריה, הנתבעת נקטה כלפיה יחס מפלה, והתעלמה ממעמדה כאשת מילואים וכאישה הרה. היא ביקשה מבית הדין להצהיר על בטלות הפיטורים ולחייב את המעסיק בפיצוי כספי.
מנגד, טענה הנתבעת כי התביעה מופרכת מיסודה וכי סיום העסקתה של התובעת נבע משיקולים מקצועיים בלבד. לשיטתה, עבודתה של התובעת הייתה רצופת טעויות מהותיות, רמת ניסוחה לקתה בחסר, והיא לא עמדה בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים ממשרד המטפל בתיקי ליטיגציה מורכבים.
עוד הוסיפה הנתבעת כי מדובר במשרד קטן המונה פחות משישה עובדים, ולכן החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה אינו חל עליה כלל. לטענתה, לא הייתה כל אפליה או מניע פסול, והפסקת עבודתה של התובעת נבעה אך ורק מהיעדר התאמה מקצועית. עוד ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות. בסופו של דבר, התיק נסגר וניתן לו "תוקף של פסק דין להסכם הפישור אליו הגיעו הצדדים", וזאת בזכות כישוריו של השופט אברגיל, שחסך לצדדים זמן שיפוטי והוצאות מיותרות.
תגובות