המחוזי קבע: בן זוג לשעבר ישלם 400 אלף דולר לידועה בציבור
- מגזין בית המשפט
- לפני 7 ימים
- זמן קריאה 3 דקות
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה ברובו את ערעורה של אישה על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, שטענה כי הייתה שותפה עסקית וידועה בציבור של בן זוגה לשעבר, העוסק במסחר במטבעות דיגיטליים. לטענתה, בן הזוג התחייב לשלם לה 3.5 מיליון שקל בגין עסקה בעל־פה לרכישת ביטקוין, שנחתמה, לדבריה, “בנשיקה”.
את פסק הדין כתבה השופטת עינת רביד (בצילום), אליה הצטרפו השופט גרשון גונטובניק והשופט נפתלי שילה. נקבע כי אין ראיות לקיומה של מערכת יחסים זוגית המזכה בזכויות רכושיות, וכי לא הוכח שהייתה לה בעלות או שותפות בחברות הקריפטו של בן הזוג. עם זאת, נקבע כי עליו לשלם לה 400 אלף דולר בגין התחייבויות שניתנו לאחר הפרידה.
הצדדים יצאו יחד תקופה ממושכת, אהבו זה את זו ואף הרבו לריב, להיפרד ולחזור. בספטמבר 2016 הם היו אמורים לטוס יחד ליפן, אך בן הזוג נאלץ לוותר על הנסיעה, והאישה טסה לבדה. לאחר חזרתה, בנובמבר אותה שנה, עברו להתגורר יחד בדירה במרכז תל אביב עד מרץ 2017, אז נפרדו. בהמשך, באוגוסט 2017, עברו לגור בדירה נוספת בנווה צדק עד לפרידתם הסופית ביולי 2018.
במהלך הקשר, בינואר 2018, חתמה האישה על הסכם העסקה בחברה שבבעלות בן הזוג, בה עבדה עד מאי אותה שנה. לטענתה, הקשר האישי והמקצועי ביניהם היוו מערכת יחסים של ידועים בציבור, ולכן מגיע לה חלק מהונו של בן הזוג – לרבות 20% ממניות החברות ומהכנסותיהן בתקופה הרלוונטית.
עוד טענה האישה כי בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2014 נערכה בין הצדדים עסקה בעל־פה, שלדבריה “נחתמה בנשיקה”, במסגרתה העניק לה בן הזוג 70 מטבעות ביטקוין לפי ערך מופחת של 170 דולר ליחידה – לעומת ערך שוק של כ־300 דולר באותה עת. לפי הטענה, הוסכם כי היא לא תשלם עם כריתת העסקה, אלא בעתיד, לפי דרישה. לטענתה, לעסקה קדם מפגש שבו השתתף גם אביה, אשר נכח בדיון על השקעת כספים בביטקוין. בן הזוג הכחיש לחלוטין קיומה של עסקה כזו.
גם לאחר הפרידה, בקיץ 2018, נמשכה תקשורת בין הצדדים. האישה הציגה לבית המשפט הודעות וואטסאפ ופתקים בכתב־ידו של בן הזוג, בהם כתב: “אני מצטער, אני אוהב אותך, אני אביא לך 100 אלף דולר”. בהתכתבות נוספת בינואר 2020 כתב: “ניצחת, אני אביא לך את מה שאפשר להצדיק כשלך... זה יוצא לפי החישוב עם הרואה חשבון בערך 400 אלף דולר”. לטענתה, דברים אלה מהווים הודאה והתחייבות לתשלום.
בית המשפט לענייני משפחה, שדן בתביעה תחילה, דחה את טענותיה וקבע כי מערכת היחסים לא עונה להגדרה של “ידועים בציבור”, וכי לא הוכח שנחתם הסכם ברור בנוגע למכירת המטבעות. בפסק הדין נכתב כי “מגורים משותפים קצרים ואירועיים, שנלוו להם פרידות תכופות ואי־שיתוף רכושי, אינם מקימים חזקת שיתוף”.
בערעור למחוזי חזרה האישה על טענותיה, אך השופטים דחו את רובן. עם זאת, מצאו עילה חלקית לקבלת תביעתה בהתבסס על תכתובות וואטסאפ והודעות בכתב־ידו של בן הזוג, בהן הודה כי הוא “חייב לה” סכום של 400 אלף דולר, ואף ציין כי הסכום חושב לאחר התייעצות עם רואה החשבון.
השופטת רביד כתבה כי מהודעותיו של בן הזוג עולה בבירור כי הוא ראה עצמו מחויב לשלם לה את הסכום. לדבריה, “הסיבות שהובילו אותו להתחייב אינן משנות את תוקפה של ההתחייבות. מרגע שניתנה הבטחה כספית מפורשת בכתב, יש לראות בה התחייבות מחייבת לכל דבר ועניין”.
בית המשפט המחוזי קבע כי אין לראות בתשלום זה חלק מהסדר זוגי, אלא חוב אזרחי עצמאי. בהתאם לכך, חויב בן הזוג לשלם לאישה סכום של 400 אלף דולר בצירוף ריבית והצמדה עד למועד התשלום בפועל. יתר טענותיה נדחו.
תגובות