top of page

לא חתם על פרויקט תמ"א, ביהמ"ש חייב אותו בפיצוי של 261 אלף שקל

  • תמונת הסופר/ת: מגזין בית המשפט
    מגזין בית המשפט
  • 24 בספט׳
  • זמן קריאה 2 דקות
ree

בית משפט השלום בתל אביב פסק כי בעל דירה בבניין מגורים במרכז העיר, אשר נמנע מלחתום על מסמכי הליווי הבנקאי שנדרשו לצורך קידום פרויקט התחדשות עירונית, למרות התחייבות קודמת לכך, יישא באחריות לנזקי העיכוב בפרויקט. פסק הדין ניתן במסגרת תביעה שהגישה החברה היזמית, שטענה כי סירובו של הנתבע גרם לעיכוב ניכר ולנזק כספי משמעותי.


בפסק הדין, שניתן על ידי השופטת צפורה אוחנה קפש (בצילום), נפרשה שרשרת אירועים שהחלה בפרויקט תמ"א 38/2 להריסה ובנייה מחדש בבניין ברחוב ויצמן בתל אביב. בתחילת הדרך התנגד בעל הדירה למיזם, אולם לאחר שהוגשה נגדו תביעה בפני המפקחת על המקרקעין, הסכים לחתום על הסכם התמ"א בתמורה לתשלום כספי והחזר הוצאות משפטיות. כחלק מההבנות התחייב הנתבע גם לחתום על מסמכי הליווי הבנקאי, אך חרף ההתחייבות המפורשת - לא עשה כן, דבר שעיכב את תחילת העבודות.


החברה היזמית טענה כי מדובר בהפרה יסודית של ההסכם, אשר הצדיקה לדבריה פיצוי בסכום של למעלה ממיליון שקל בגין נזקיה הישירים והעקיפים, וכן תשלום בגין קנס יומי שנקבע בהסכמות המקוריות. לטענתה, עיכוב זה פגע באפשרותה לגייס מימון, האריך את לוחות הזמנים ופגע גם ביתר בעלי הדירות שציפו למימוש הפרויקט.


מנגד, טען הנתבע כי לא היה מודע במלוא המשמעות להסכמות שעליהן חתם בפני המפקחת, וכי עורך דינו לא פעל כנדרש בעניינו. הוא הוסיף כי הקנס היומי שעליו מבקשת החברה להסתמך נועד לפצות את בעלי הדירות האחרים, ולא את היזמית, שכן הם היו הצדדים הישירים להסכמות.


בית המשפט דחה את טענות ההגנה וקבע כי הנתבע ידע היטב את היקף התחייבויותיו, וכי ניסיונו להציג עצמו כמי שלא הבין את ההסכמות - אינו משכנע. עם זאת, השופטת קיבלה את טענתו כי רכיב הקנס היומי אינו ניתן לאכיפה על ידי החברה היזמית, מאחר שלא הייתה צד להסכמות המקוריות. "מאחר שהתובעת לא הייתה צד ישיר להסכם הפשרה, אין לה זכות תביעה עצמאית בגין רכיב זה", נכתב בהחלטה.


ביחס להפרת ההתחייבות עצמה קבעה השופטת כי הנתבע חתם עליה מרצונו החופשי, וכי נמנע מלמלא אחריה באופן שגרם לעיכוב בפועל בקידום המיזם. דרישת החברה לפיצוי כולל של למעלה ממיליון שקל נדחתה כנוגדת את עקרון המידתיות, תוך שהשופטת הדגישה כי פיצוי בסכום כה גבוה איננו סביר, מקום שהעיכוב שנגרם מוגבל יחסית.


"בנסיבות העניין", ציינה השופטת, "הנתבע יחויב בפיצוי יומי של 3,000 שקל עבור כל יום שבו לא חתם על מסמכי הליווי הבנקאי, ובסך הכול במשך 87 ימי איחור. מכפלת התקופה מביאה לפיצוי כולל של 261,000 שקל, נוסף על הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 20,000 שקל".


 
 
 

תגובות


bottom of page