top of page

ביהמ"ש העליון: אסור למשרת ציבור לחסום עוקבים בגלל פרסום ביקורתי



תקדים -  בית המשפט העליון קבע כי על ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, לבטל חסימה של תושב העיר שביקר אותו בטוויטר. החלטה זו מבטלת את פסיקתו הקודמת של בית המשפט המחוזי בפני השופטת אביגיל כהן, ומהווה תקדים משמעותי לחשבונות המדיה החברתית של נבחרי ציבור.


המערער והפעיל החברתי אלמוג רובינשטיין, ביקר בטוויטר את ראש העיר רן קוניק בנוגע לתחבורה ציבורית ובטיחות הולכי הרגל בגבעתיים. רובינשטיין טען כי קוניק והמשטרה עודדו נוהג מסוכן של חניית רכבים על מדרכות. בתגובה, קוניק חסם את רובינשטיין לאחר שמתח עליו ביקורת.


לדברי השופטת ענת ברון, השאלה האם מדובר בחשבון פרטי או ציבורי מתעוררת רק כאשר הוא אינו נהנה ממימון ציבורי או מתופעל בידי עובדי ציבור. כדי לקבוע זאת, יש לבחון את מאפייני החשבון. במקרה של קוניק, זהו בפועל חשבון ציבורי: קוניק מוצג כראש עיריית גבעתיים, השיח בחשבון עוסק גם בעניינים ציבוריים, הוא משמש את קוניק כאמצעי לפרסום הישגיו כראש עיר וגם כמוקד לפתרון בעיות.


"קוניק משתמש בחשבון כדי לייצר לעצמו תדמית של ראש עיר נגיש, מעשי ויעיל, וזאת תוך טשטוש ההבחנה בין המרחב הפרטי והפוליטי ובין סמכויותיו כאיש ציבור, ותוך הובלת הציבור לראות בחשבון כחשבון ציבורי. צבר הפרסומים שהונחו לפנינו אינו מותיר מקום לספק כי מדובר בחשבון בעל מאפיינים ציבוריים רבים", אומרת ברון. העובדה שיש בו גם פרסומים פרטיים, אינו שולל את האופי הציבורי שלו.


ברון מדגישה: "קביעה כי מדובר בחשבון שחלים עליו כללי המשפט הפרטי בלבד, תאפשר לקוניק לאחוז את החבל משני קצותיו - ליהנות מהיתרונות של שימוש בחשבון למטרות ציבוריות מחד-גיסא, תוך החלת הדין הפרטי המקל לעניין חסימת משתמשים מאידך-גיסא. עם זאת לא ניתן להסכים". ברון ממשיכה וקובעת, כי חסימתו של רובינשטיין הייתה בלתי מידתית: זוהי פגיעה בחופש הביטוי שלו ובאפשרותו להיחשף למידע שבחשבון, ניתן היה להסתפק באמצעים פוגעניים פחות, וגם אם דבריו של רובינשטיין מרגיזים או מעליבים של קוניק - החסימה היא צעד קיצוני מדי.


השופטות רות רונן וגילה כנפי-שטייניץ הסכימו עם ענת ברון, והצטרפו לקראתה להסדרה חקיקתית או רגולטורית של פעילות נבחרי ציבור ברשתות החברתיות.

 

 

 

 

 

 

bottom of page