לא נגענו: אהרן ברק - "חופש ההפגנה אינו חופש לעצור את המדינה"
- מגזין בית המשפט
- 27 באוג׳
- זמן קריאה 2 דקות
אהרן ברק אמר: "חופש ההפגנה אינו חופש לעצור את המדינה". בית המשפט העליון האריך היום עד תום ההליכים את מעצרם של מארגני חסימות הכבישים - ותקף בחריפות את פעולותיהם: "שום מדינה דמוקרטית אינה צריכה להסכים לכך".
"חופש הביטוי אינו היתר להתפרעות... במעשים המיוחסים להם הנאשמים מציתים אש ליד חביות של דלק. המעשים המיוחסים להם הדליקו את האש עצמה... חופש הביטוי אינו מגן על החופש למנוע מיולדת להגיע לבית החולים, חופש הביטוי אינו מגן של החופש למנוע ממכבי האש להגיע למקום שריפה, חופש הביטוי אינו מגן על החופש לשתק את המנגנונים לאכיפת החוק ולהביא לקריסתם, חופש ההפגנה אינו מגן על החופש לעצור את המדינה ולסכן את ביטחונם של הפרט והכלל".
במילים חריפות אלה נימק נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, את הארכת מעצרם עד תום ההליכים של ראשי "הבית הלאומי". בכך קיבל העליון, שדן בנושא בהרכב מורחב של חמישה שופטים, את ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את השניים רק עד לתום חודש אוגוסט.
בפסק הדין שכתב הנשיא אהרון ברק, הוא תקף בחריפות את מעשיהם של חוסמי הכבישים וקבע כי אם ייצאו לחופשי - הם מסוכנים: "סיכון זה קיים ועומד כל עוד ההתנתקות לא מומשה", כותב הנשיא ברק. ברק דחה את טענתם של הנאשמים לפיה מעשיהם מהווים חלק מהגשמת זכותם הדמוקרטית לחופש הביטוי וההפגנה.
בסיום פסק הדין כתב ברק: "ברצוננו לציין, כי אנו רואים את התנהגותם של הנאשמים בחומרה יתרה. קיימת מחלוקת קשה בציבור הישראלי בשאלת ההתנתקות. מחלוקת זו יש לנהל בסבלנות ובהבנה. יש לאפשר חופש ביטוי לכל דעה וכל עמדה... עם זאת את המחלוקת הציבורית יש לקיים במסגרת הכלים הקיימים. לכאורה, פעולתם של הנאשמים שוברת את הכלים כולם. רטוריקה של דמוקרטיה וזכויות אדם בפיהם – אך פעולות של אנרכיה ופגיעה בזכויות אדם במעשיהם. לכך שום מדינה דמוקרטית אינה צריכה".
השופטת איילה פרוקצ'יה משרטטת בהחלטותיה קו מחמיר נגד מפגיני ימין המעורבים בפעילות נגד שלטון החוק, כגון חסימות כבישים ופגיעה במתקנים ציבוריים. בין היתר החליטה השופטת לשגר נערה בת 14 למעצר עד תום ההליכים, ותקפה בחריפות את הוריה שעשו בה שימוש אידיאולוגי "וסיכנו את גורלה ואת טובתה, מבלי לגונן עליה".
כך פסק בית משפט העליון ב-2005, דברים נכוחים ונכונים. והנה חלפו מאז 20 שנים והפעם המחאה באה משמאל, ולא מימין. ולפתע הפסיקה השתנתה, והטון השתנה, והמוזיקה השתנתה, והאנשים השתנו, והזמנים השתנו. ולפתע אין מעצר עד תום הליכים, ואין אפילו סתם מעצרון, ואין אישום, ואין אכיפה, ואין דין ואין דיין. ואין ברק, ונותר רק רעם. נותרה בוקה ומבוקה ומבולקה, וכל דאלים גבר. והכבישים חסומים ולוהטים ובוערים. איפה, איפה הם הברקים של היום, לאן הם נעלמו ומדוע אלה שנותרו - נאלמו.
תגובות