השופט יגאל נמרודי מסביר: מתי נדרשת חוות דעת מומחה בתביעות קטנות?

מאת: מגזין בית המשפט,

הליך התביעות הקטנות נועד בראש ובראשונה להנגיש את מערכת המשפט לבעלי דין שאינם מיוצגים. הכלי המרכזי לכך הוא שיקול הדעת הרחב הנתון לבית המשפט לקבל גם ראיות שאינן קבילות בהליך אזרחי רגיל. כפי שמסביר השופט יגאל נמרודי, "שיקול הדעת של בית המשפט לתביעות קטנות הוא רחב, והוא כולל את האפשרות לקבל תביעה בעניין שבמומחיות גם ללא חוות דעת של מומחה".

מאמר זה פורסם בעלון השופטים, ובו מתאר השופט נמרודי את האיזון המורכב שבין הרצון לשמור על הליך פשוט ונגיש לבין הדרישה להציג ראיות ממשיות במחלוקות שדורשות מומחיות מקצועית. לדבריו, "צירוף חוות דעת של מומחה, בין אם מטעם הצדדים ובין אם מטעם בית המשפט, עלול לייקר את ההליך, לסרבל אותו ולעיתים אף להפוך אותו לבלתי כדאי. עם זאת, במקרים מסוימים לא ניתן להוכיח עניין שבמומחיות ללא חוות דעת מומחה".

כדי להמחיש את הדברים מביא השופט נמרודי שתי דוגמאות טריות מבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב. במקרה הראשון, תבעה אישה קליניקה לרפואה אסתטית בטענה כי טיפולים שעברה הותירו פגמים חמורים בפניה – חוסר סימטריה, נפיחות, גושים ובליטות. היא אף הציגה תצלומים ועמדה על כך שהתוצאה רחוקה מהמוסכם. מנגד טענה הנתבעת כי הטיפול תאם את הפרקטיקה הרפואית המקובלת. בית המשפט קבע כי "בהיעדר חוות דעת רפואית המוכיחה הפרה של ההסכם או התרשלות, אין מנוס מלהורות על דחיית התביעה."

במקרה השני נדונה מחלוקת בין שכנות בבית משותף לאחר שהוחלף דוד שמש ונטען כי נגרם נזק לרעפים שגרם לנזילת מים. התובעת העריכה את נזקיה ב-22 אלף שקל, אולם לא צירפה חוות דעת שמאי שתוכיח את מקור הנזק ואת שיעורו. גם כאן נדחתה התביעה, משום שללא חוות דעת מקצועית לא היו לבית המשפט הכלים להכריע האם הנזק נגרם כתוצאה מהעבודות.

נמרודי מצביע על שלושה היבטים מרכזיים שחזרו בשני המקרים: ראשית, נעשה ניסיון כן למצות את מלוא הראיות שהוצגו – מתצלומים ועד עדויות ותכתובות. שנית, מדובר היה בתביעות בסכומים לא מבוטלים, כך שהיה על הצדדים להבין מראש כי נדרשת חוות דעת. ושלישית, המותבים פעלו באופן אקטיבי לקדם הסכמות בין הצדדים, אך בהיעדר תשתית ראייתית לא ניתן היה להכריע אחרת.

המסקנה תואמת את פסיקת בית המשפט העליון, כפי שנקבע בעניין אשקר נ' סלימאן: "גם כאשר בית המשפט לתביעות קטנות חש כי דחיית התביעה בשל אי הוכחת שיעור הנזק אינה ראויה, אין בידו להתעלם מן הדין המהותי ולפסוק לתובע שלא השכיל להציג ראיות ממשיות לגבי שיעור הנזק פיצוי על סמך אומדנה." נמרודי עצמו מחדד כי "השאיפה להגיע לתוצאה צודקת יותר נשגבת היא, אך יש לממשה אך ורק בכלים משפטיים ראויים."

המסקנה ברורה: חוות דעת מומחה בתביעות קטנות אינה מותרות, אלא לעיתים קרובות הכרח. "בעניינים שנדונו לא הייתה הצדקה לדחות את הדיון על מנת לאפשר הגשת חוות דעת ולא היה מקום למנות מומחה מטעם בית המשפט. בהיעדר חוות דעת, דחיית התביעות הייתה מתחייבת," כותב נמרודי. בכך הוא שולח מסר חד וברור: גם במסגרת ההליך הפשוט והנגיש ביותר במערכת בתי המשפט, כאשר המחלוקת נשענת על שאלות שבמומחיות – חוות דעת מקצועית היא תנאי יסוד להצלחת התביעה.

חוות דעת מומחה בבית המשפט לתביעות קטנות - מאת השופט יגאל נמרודי