דוד בלס שוב בכותרות: מהבורסה בשנות ה-80 ועד המאבק על הנכסים בת"א
- מגזין בית המשפט
- 27 ביולי
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 31 ביולי
בית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופטת נועה גרוסמן, מוביל את אחד ההליכים המורכבים ביותר בשנים האחרונות. פרשת חברת נבוא פיננסים ומשכנתאות בע"מ, שבבעלות דוד בלס, עוסקת בנכס יקר ערך ברחוב הרצל 61 תל אביב הכולל דירות, שטחים מסחריים וחניון. גרוסמן קובעת את הטון בתיק, מחייבת את המשיבים לשתף פעולה ומקדמת חקירות מקיפות במטרה למקסם את נכסי החברה לטובת כלל הנושים.
לאחר סדרת החלטות בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבהן הורתה השופטת נועה גרוסמן על חקירת בעלי ההערות והמשך ההליכים להסרת הערות האזהרה, פנו בני משפחת בלס לבית המשפט העליון בבקשות רשות ערעור. פסק הדין של העליון, שניתן על ידי השופטת גילה שטיניץ, דחה את הערעורים, קבע כי טענות ההתיישנות והמעשה בית דין ייבחנו בהמשך אך אינן חוסמות את בירור הזכויות, וחיזק את החלטות המחוזי בכך שנתן גיבוי מלא להמשך פעולות הנאמן.
במרכז ההליך עומדים המבקשים שותפות הנגבי ואום ושמעון ניסני, הטוענים לחובות בסכומים ניכרים. המשיבים הם חברת נבוא פיננסים, דוד בלס, משה בלס, יעקב בלס, איזבל בלס, שושנה כהן, נטלי בלס, פנינה בלס, כוכבה בלס, רחל בן נחום וזהבה נזימה כהן. לטענת המבקשים דוד בלס, שהורשע בעבר בעבירות מרמה חמורות והיה פושט רגל, ממשיך להבריח נכסים, לרשום הערות אזהרה פיקטיביות ולמנוע את מימוש הנכס כדי להתחמק מתשלום חובות.
היקף החובות בתיק זה משמעותי במיוחד: 56 מיליון שקלים לרשות המסים בגין מס שבח ומס מכירה, כמיליון שקלים לעיריית תל אביב בגין חוב ארנונה, למעלה ממיליון שקלים לשותפות הנגבי ואום עם ריבית מוסכמת של עשרה אחוזים בחודש וכ-4.3 מיליון שקלים לשמעון ניסני בגין שלוש הלוואות ושיקים שחזרו. בנוסף, חברת ים נדל"ן שילמה מעל 36 מיליון שקלים לבנק הפועלים לצורך סגירת משכנתאות על הנכס, אך למרות תשלום זה ההערות לא הוסרו.
במסגרת ההליך הוגשה בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לחייב את המשיבים להפקיד את כל דמי השכירות מהנכס ברחוב הרצל 61 לקופת הנשייה או לבית המשפט. בבקשה נדרש כי יוצג פירוט מלא של כלל ההכנסות מהנכס מאז תחילת ההליך, וכן כי יופקד סכום של למעלה מ-30 מיליון שקלים להבטחת הכספים עד למתן החלטה סופית.
השופטת נועה גרוסמן מובילה את ההליך ביד תקיפה. היא ביקרה את בני משפחת בלס על אי שיתוף פעולה, ציינה כי אי התייצבות לחקירות אינה מתקבלת על הדעת וקבעה כי כל בעל הערה חייב להתייצב לחקירה. גרוסמן הדגישה כי המטרה המרכזית היא להבטיח שהנכס ינוהל לטובת כלל הנושים ולא יוברח לטובת אינטרסים פרטיים.
המשיבים טוענים כי ההערות הרשומות על הנכס מבוססות על עסקאות אמת שבוצעו בשנות ה-90, כולל הסכמי מכר ותשלומים שנעשו בפועל. לטענתם, הנאמן עושה שימוש לרעה בסמכותו ומנסה לנשל אותם מזכויות קנייניות לגיטימיות. הם מדגישים כי מדובר בזכויות שהוכרו בעבר וכי כל ניסיון למחוק את ההערות מהווה פגיעה חמורה בבעלותם. בנוסף, הם מציינים כי חלפו עשרות שנים מאז העסקאות ולכן טענות הנושים התיישנו, ומשום כך יש לברר את המחלוקת בהליך אזרחי רגיל ולא במסגרת בקשה למתן הוראות בהליך חדלות פירעון.
המבקשים מדגישים כי מדובר בשיטה ממושכת של דוד בלס להברחת נכסים, התחמקות מתשלום ושימוש בהערות פיקטיביות ליצירת מצגי שווא. לטענתם בלס פועל שנים להסתיר נכסים ולהתחמק מהתחייבויותיו והם מבקשים מבית המשפט להסיר את ההערות כדי לממש את הנכס ולהחזיר את הכספים לקופת הנשייה.
בהחלטותיה האחרונות חידשה גרוסמן את הדיון בעניין דמי השכירות מהנכס, דחתה טענות מקדמיות של המשיבים והורתה להמשיך בחקירות. היא הבהירה כי טענות ההתיישנות אינן עוצרות את ההליך והמשיכה לאפשר לנאמן לפעול להסרת הערות האזהרה.
ההליך נמשך בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופטת נועה גרוסמן, בהתאם להחלטות שניתנו גם בבית המשפט העליון.
מסע העסקים והמשברים של דוד בלס:
דוד בלס, בעל חברת נבוא פיננסים, היה מעורב בשנות השמונים בפרשה מהדהדת סביב ניהול תיק ההשקעות של התק"ם, שבו הופקדו כ-95 מיליון דולר. בשנת 1985 התגלה כי כספים נעלמו לאחר שרכש מניות על שמו באמצעות כספי התק"ם והלוואות מהשוק האפור. קריסת הסדר להחזרת הכספים הובילה להפסד של 185 מיליון דולר ביום אחד ולחקירה פלילית שבסיומה הורשע ביוני 1988 ב-19 עבירות מרמה ונידון לחמש שנות מאסר, מהן שנתיים וחצי בפועל, וב-1989 הורשע גם בניסיון השתלטות על בנק הספנות. לאחר שחרורו חזר לעסקים בפרופיל נמוך, אך במאי 2002 הוכרז יחד עם רעייתו איזבל כפושט רגל בעקבות חובות של כ-100 מיליון דולר.
תגובות