top of page

נתפס: מנהל פיתוח ישלם 670 אלף ש"ח על גזל סודות מסחריים ממונשוט מרקטינג

  • תמונת הסופר/ת: מגזין בית המשפט
    מגזין בית המשפט
  • 22 ביוני
  • זמן קריאה 3 דקות

עודכן: 24 ביוני

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה את תביעתה של חברת מונשוט מרקטינג בע"מ, העוסקת בתחום האפיליאציה – שיווק שותפים באינטרנט באמצעות כ-100 אתרי דירוג ייעודיים, נגד עובד לשעבר, רז יורגנסון, ששימש אצלה כמנהל פיתוח עסקי, וחברת כולמינד בע"מ, העוסקת אף היא בתחום זה ופועלת כיום כמתחרה ישירה של התובעת, בה הוא מועסק כיום. בפסק דין שכתבה השופטת הבכירה אריאלה גילצר-כץ נקבע, כי השניים ישלמו למונשוט פיצוי בסך 600,000 ש"ח בגין גזל סודות מסחריים וגרימת הפרת חוזה, וכן 70,000 ש"ח הוצאות משפט.


העובד, ששימש כמנהל פיתוח עסקי, הועסק אצל התובעת החל מיום 22.7.20 ועד סיום עבודתו ב-30.5.22. במסגרת ההסכם שנחתם עמו, התחייב שלא להתחרות במונשוט למשך חצי שנה, ולא לפנות ללקוחותיה במשך 12 חודשים. בין הצדדים נחתם הסכם העסקה שכלל תניית הגבלת עיסוק מפורשת והתחייבות לאי-פנייה ללקוחות החברה. אלא שלטענת מונשוט, זמן קצר לאחר סיום עבודתו, החל יורגנסון לעבוד אצל כולמינד – מתחרה ישירה שלה – תוך שהפר את חובת האמון, גזל מידע רגיש והפר הסכמים.


לדבריה, הנתבע פעל בניגוד להסכם ההעסקה, כאשר "פנה למצער לשישה לקוחות של התובעת", ואף גרם לעובדים נוספים בה לעזוב את עבודתם. עוד נטען כי, עוד בתקופת ההודעה המוקדמת, בה היה מחויב להימנע מתחרות, החל לבצע פעולות עסקיות ישירות מול לקוחות מתחרים. בנוסף, צוין כי כולמינד הקצתה לו 4.5% ממניותיה – "הטבה כלכלית חריגה" – מה שמעיד על מאמץ לגייסו בניגוד לחוק ולחובות האתיות במעבר בין חברות מתחרות.


לפי מונשוט, התנהלותו של יורגנסון הייתה מתוכננת היטב, וכללה שיתוף פעולה עם עובדים נוספים בחברה – אריאל קובי, ליאור לנקרי וליאור בוסתני – שלפחות חלקם התבקשו לעבור גם הם לכולמינד. במהלך מרץ 2022 אף התקיימה פגישת היכרות בין שלושה מעובדי המפתח של מונשוט לבין בעלי המניות בכולמינד, שם סוכם על תנאי העסקה שיכללו שכר חודשי של 25,000 ש"ח, בונוסים מרווחי הפעילות, מניות אקוויטי ואף התחייבות להגנה משפטית.


עוד עולה מהפרטים שצורפו לפסק הדין, כי הנתבע הסתיר ממעסיקתו הקודמת את כוונתו לעבור לחברה מתחרה והציג מצג שווא לפיו הוא שוקל תפקיד בתחום שונה – שיווק אפליקציות. בפועל, כבר במהלך תקופת ההודעה המוקדמת החל בפעילות ממשית מול לקוחות, ואף נמסר לו מחשב נייד מהחברה המתחרה.


הנתבעים, רז יורגנסון וכולמינד, טענו להגנתם כי לא הייתה כוונה לפגוע בתובעת, וכי ההסכם החדש עמו נחתם רק לאחר סיום יחסי העבודה. עוד ניסו לטעון כי לא נותר ברשותם העתק מההסכם, אך השופטת לא קיבלה את הטענה: "בעל דין הנמנע מלהביא ראיה הנמצאת בחזקתו – ניתן להסיק מכך כי לו הובאה הראיה, היה בה כדי לפעול כנגדו".


השופטת גילצר-כץ (בצילום) דחתה את גרסתם: "הנתבעת גרמה להפרת ההסכם בכך שהציעה לנתבע נתח גדול יותר ממניותיה", נכתב בפסק הדין. היא הוסיפה: "אין מדובר באופציות – אלא במניות, דבר חריג לעובד מן השורה", וציינה כי מדובר ב"כוונה ברורה לגרום להפרת חוזה, בידיעה שהמעשה אינו כשורה".


העובד היה חשוף, על פי פסק הדין, לכל סודותיה הרגישים של החברה ולפעילותה המסחרית, לרבות נתונים כספיים, עלויות ותמחור של שירותים, שולי רווח, שיטות שימוש, לקוחות פוטנציאליים, צורכיהם והרגלי השימוש שלהם. עוד נמצא כי הנתבע הציג מצג שווא בפני החברה לגבי מקום עבודתו העתידי, כאשר בפועל החל לעבוד בתחום זהה ולהוביל פעילות עסקית דומה תחת שם אחר. מונשוט טענה כי כולמינד הקימה אתרי דירוג זהים בתחומי גמבלינג באנגליה ובאירלנד, שבהם פעלה קודם לכן מונשוט בלבד, ובאמצעותם גזלה לקוחות ישירים.


בית הדין הדגיש את ההיבט הערכי בפסיקה מסוג זה: "חובת הנאמנות, חובת תום הלב, וחובת ההגינות – מהוות את התשתית ליחסי העבודה ההוגנים. העובד והמעביד אינם יריבים", כתבה השופטת, וציינה כי גזל מידע מסחרי עלול להוביל לתביעות משמעותיות גם ללא צורך בהוכחת נזק.


הסכום שנפסק – 600 אלף ש"ח – ניתן לפי הפיצוי הסטטוטורי בחוק עוולות מסחריות: 100,000 ש"ח לכל מקרה של גזל סוד מסחרי, ובנוסף לכך נפסקו הוצאות משפט בגובה 10,000 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך 60,000 ש"ח.




Kommentarer


bottom of page