נדל"ן: מי ישלם דמי תיווך – רוכש הדירה או החותם על ההסכם?

מאת: שלמה בצ'צ'ו,

בית משפט השלום בהרצליה פסק לאחרונה כי אדם שחתם על הסכם תיווך לרכישת דירה יידרש לשלם את מלוא דמי התיווך, למרות שטען כי הנכס נרשם על שם בנו. בית המשפט קבע כי ההסכם מחייב, וכי הניסיון להציג את הבן כרוכש אינו פוטר את האב מחובתו.

התביעה נדונה בפני הרשמת הבכירה הדס קפלן (בצילום), שקבעה כי על הנתבע לשלם למתווכים שייצגו אותו בעסקה תשלום של 1.5% בתוספת מע"מ ממחיר הנכס, בהתאם להסכם עליו חתם.

שני מתווכי מקרקעין תבעו תשלום דמי תיווך בהתאם להסכם. הנתבע טען, כי למעשה בנו רכש את הדירה, ולא הוא. בית המשפט דחה את טענות הנתבע וקבע, כי המתווכים זכאים לדמי תיווך בסך כ־60 אלף שקלים – מהאב ולא מהבן.

בכתב התביעה נטען כי בדצמבר 2023 חתם הנתבע על הסכם שירותי תיווך, ולא שילם את דמי התיווך המוסכמים. לטענת המתווכים, הם היו הגורם היעיל בעסקה, והנתבע התחייב לשלם בהתאם.

מנגד, טען הנתבע כי בהסכם מופיעה התחייבות לתשלום בשיעור של 0.5% בלבד, ולא 1.5% בתוספת מע"מ. בנוסף, העלה בכתב ההגנה טענות כלליות להכחשת ההתקשרות כולה. במהלך דיון ההוכחות ביקש הנתבע להגיש לראשונה מסמכים חדשים – בהם הסכם מכר, נסח טאבו ואישור מס רכישה – מהן ביקש ללמוד כי הרוכש בפועל הוא בנו הצעיר.

הבקשה נדחתה על ידי הרשמת, שקבעה כי מדובר בטענה מפתיעה ובלתי מפורטת בכתב ההגנה, ובמסמכים שלא ניתן להגיש בשלב כה מתקדם. עם זאת, הבהירה כי גם אם המסמכים היו מתקבלים, לא היה בכך כדי לשנות את התוצאה.

הרשמת קבעה כי לא נמצא הסבר מניח את הדעת כיצד קיבל הבן את המידע על הנכס. בשל הקרבה ביניהם, מגוריהם המשותפים והתנהלותם בזמן אמת – ניתן לקבוע כי הנתבע היה הרוכש בפועל. לפיכך, עליו לשאת במלוא דמי התיווך, בהתאם להסכם ובשל חובת תום הלב.