פסק דין תקדימי: סוף לעיכובים בפינוי פולשים עברייניים ממקרקעין

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית המשפט המחוזי בבאר שבע, פסק לאחרונה כי עיכוב בביצוע צווי פינוי ממקרקעי ציבור יינתן באופן נדיר בלבד, ובכפוף לנסיבות אישיות קשות ביותר. מדובר בקביעה עקרונית שמחדדת את גבולות ההתחשבות בנסיבות פרטניות, תוך חיזוק האינטרס הציבורי בהגנה על מקרקעין ציבוריים מפני פלישות לא חוקיות.

ההליך נדון בפני השופטים אריאל ואגו (סגן נשיא), יעקב דנינו ויעקב פרסקי, ועסק בערעור שהגישה המדינה נגד החלטת בית משפט השלום, אשר הורה לעכב ביצוע צו פינוי למשך 24 חודשים, בשל טרגדיה משפחתית שפקדה את הפולש – אלמן המטפל לבדו בששת ילדיו לאחר מות אשתו בתאונת דרכים. בית המשפט המחוזי בחן את סמכות העיכוב לאור חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), ומתח ביקורת על עיכובים ממושכים שאינם תואמים את תכליתו של החוק.

בפסק הדין עמד בית המשפט על כך שהחוק נועד לאפשר לרשויות המדינה לאכוף את זכויותיהן ביעילות, לנוכח התפשטות תופעת הפלישות והבנייה הבלתי חוקית. הודגש כי השיהוי בביצוע צווים שוחק את הרציונל של האכיפה ומעודד תביעות סרק, תוך גרימת נזק למערכת כולה.

השופטים הבהירו באופן נחרץ כי נטל ההוכחה לעיכוב צו פינוי מוטל על הפולש – ולא על המדינה. המדינה, מצידה, אינה נדרשת להוכיח צורך מיידי במקרקעין נשוא הפינוי. רק טעמים חריגים, כגון אי-צדק קיצוני או מצב אישי יוצא דופן, עשויים להצדיק דחייה לפרק זמן מוגבל של שבועות או חודשים בודדים.

עוד נפסק, כי עצם קיומם של הליכי תכנון עתידיים לא יוכל להצדיק עיכוב, אלא אם הוכח כי היתר בנייה נמצא בהישג ממשי. אין די בהיתכנות תכנונית כללית לשם כך.

למרות שבפועל הותיר ההרכב על כנו את עיכוב הביצוע במקרה הקונקרטי, נוכח הסכמות דיוניות, נצל השופט ואגו את המעמד להבהרת עיקרון משפטי חשוב: אין עוד הצדקה לעיכובי ביצוע ארוכים בגין נסיבות אישיות בלבד, אלא אם מדובר במקרים מובהקים ויוצאי דופן.

מדובר בפסק דין מנחה שיחייב את הערכאות הדיוניות לסטנדרט מחמיר וזהיר יותר במתן עיכובים, תוך חיזוק ההגנה על הקרקע הציבורית ומניעת תופעות של השתקעות בלתי חוקית המכבידה על מערכות האכיפה.

1. פסק דין תקדימי: סוף לעיכובים ממושכים בפינוי פולשים ציבוריים

2. בית המשפט קובע: לא עוד דחיות לפינוי פולשים ממקרקעין

3. המדינה ניצחה: עיכוב פינוי פולשים – רק במקרים קיצוניים