העליון החמיר בעונשו של נידאל אבו לטיף: ירצה 66 חודשי מאסר

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה והורה על החמרת עונשו של נידאל אבו לטיף, אשר הורשע במגוון עבירות פליליות חמורות, לרבות סחיטה באיומים, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ומתן שירותי אשראי ללא רישיון. אבו לטיף ירצה עונש של 66 חודשי מאסר בפועל, לאחר שתוקן גזר הדין שניתן בעניינו בבית המשפט המחוזי בתל אביב בשנת 2024.

הערעור נדון בפני הרכב שופטי העליון – דפנה ברק-ארז, יעל וילנר ואלכס שטיין – אשר קיבלו את עמדת המדינה וקבעו כי העונש המקורי שהוטל על אבו לטיף, בגדרו נידון ל־48 חודשי מאסר, אינו משקף את חומרת המעשים שביצע, ואינו עומד ברף ההרתעתי הראוי לעבירות מסוג זה.

על פי הכרעת הדין המחוזית, נידאל אבו לטיף פעל במסגרת רשת עבריינית שכללה 12 נאשמים נוספים, אשר כולם הורשעו בעבירות הקשורות לארגוני סחיטה ואיומים, וכן בעבירות מס ושיבוש מהלכי משפט. בגזר דינו המקורי, נגזרו עליו גם קנס בסך 25,000 ש"ח ופיצוי של 4,000 ש"ח למתלונן בעבירת הסחיטה.

במסגרת נימוקי הערעור, טענה המדינה – באמצעות עו"ד עמרי קופלר מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה – כי מדובר בפרשה חמורה, בה ננקטו פעולות מאיימות ואלימות כלפי אזרחים, תוך הסתרה שיטתית של פעילות כלכלית בלתי חוקית. בין היתר, צוינה מעורבותו של אבו לטיף באירוע דקירה המוני במסעדה, ולאחריו הימלטותו מפני המשטרה במשך שישה שבועות, אף שנדרש לחקירה.

שופטי העליון הדגישו בפסק דינם כי העונש שהושת בבית המשפט המחוזי אינו עולה בקנה אחד עם חומרת המעשים, וציינו: "עונשים כדוגמתו מתוארים בעולם המשפט האמריקני כ־slap on the wrist (סטירה על היד)". עוד הוסיפו: "ענישה כאמור צריכה להעביר מסר חד וברור לציבור, כי הסוחטים באיומים ישלמו על מעשיהם בדרך של שלילת חירותם לתקופה ארוכה".

בנוסף, נקבע כי עונש מאסר ממושך נדרש לא רק לשם הרתעת העבריין הספציפי, אלא כדי לאותת לקורבנות הסחיטה כי המערכת עומדת לצדם, ומעודדת אותם לחשוף את העבריינים ולפנות לרשויות מבלי לחשוש.

הערעור שהוגש על ידי אבו לטיף עצמו – שנסב על חומרת עונשו המקורי – נדחה, בעוד שבית המשפט העליון החמיר את עונשו ב־18 חודשים נוספים. ניסיון של סנגוריו להגיע להסדר מקל נדחה, לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמות באשר למשך התוספת לעונש.

מדובר בפעם השנייה בפרשה זו בה מקבל בית המשפט העליון את עמדת המדינה. עוד בחודש נובמבר 2024 החמירו שופטי העליון בעונשיהם של שני נאשמים נוספים. בסך הכול, הוטלו על כלל הנאשמים בפרשה קנסות וחילוטים בסכום העולה על 15 מיליון ש"ח שהועברו לקופת המדינה.