חושפת השחיתויות שהובילה לחקירת משטרה נגד הנהלת בית החולים וולפסון

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דן בימים אלה בתביעתה של נטלי יששכר, לשעבר מנכ"לית עמותת ידידי המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון, במסגרתה היא טוענת לפיטורים שלא כדין לאחר שהתריעה, לפי הנטען, על אי-סדרים מהותיים בניהול הכספים בעמותה ובקשריה עם הנהלת בית החולים. ההליך מתברר בפני השופט תומר סילורה.

לטענת יששכר, עם כניסתה לתפקיד בשנת 2019, נחשפה לשימוש שיטתי בכספי תרומות למטרות שונות מהמטרות שלשמן ניתנו, ובכלל זה הפניית תרומות שיועדו לציוד ושיפוץ מחלקות – לשיפוץ לשכתה של מנהלת בית החולים. לשיטתה, התרומות נוצלו למימון רכישות שכבר כוסו מתקציב המדינה, ונותרו לשימושים אחרים באמצעות מנגנון כפל מימון.

בהתאם לכתב התביעה, פניותיה של יששכר לגורמים בעמותה, לרבות הוועד המנהל, ועדת הביקורת והיועץ המשפטי, לא זכו למענה. נטען כי היא הוצאה לחל"ת ובהמשך פוטרה. בעקבות כך פנתה למבקר המדינה, אשר העניק לה צו הגנה זמני לפי חוק הגנה על עובדים חושפי שחיתויות, לאחר שנמצא קשר סיבתי לכאורי בין תלונותיה לבין הפסקת עבודתה.

מנגד, בכתב ההגנה שהוגש מטעם עמותת הידידים נטען כי כל פעילותה הכספית בוצעה בהתאם לכללי המינהל התקין ובהתאם לאישור מוסדות העמותה. סיום העסקתה של יששכר, כך לטענת העמותה, נבע מליקויים מקצועיים, אי-שיתוף פעולה עם בעלי תפקידים והיעדר כשירות ניהולית.

המרכז הרפואי וולפסון, הנתבע השני בהליך, טוען כי לא התקיימו יחסי עבודה בין המוסד לבין יששכר, ומשכך אין להחיל עליו אחריות כלשהי. לפי הנטען, העמותה היא הגורם המעסיק הבלעדי.

בדיון שהתקיים בפני השופט סילורה העלו הצדדים טענות הדדיות בדבר עיכובים בהגשת מסמכים, אי-קיום החלטות קודמות, והפניה לחומרים שהגישה תוקפן פקע. בית הדין הורה לנתבעות להגיש תצהירי גילוי מסמכים כלליים בתוך פרק זמן מוגדר, ולהגיב לבקשות התובעת. לתובעת תינתן זכות תשובה. בנוסף, הוצע לצדדים לבחון מעבר להליך גישור חיצוני. המדינה, שצורפה כמשקיפה, צפויה להכריע בהמשך אם תצטרף כצד להליך.

במקביל להליך בבית הדין, נחקרו באזהרה שני בכירים מבית החולים וולפסון ובכיר נוסף בעמותת הידידים, בחשד לקבלת דבר במרמה והפרת אמונים. לפי הנטען, החקירה במשטרת מחוז תל אביב התבססה על מסמכים ומידע שמסרה יששכר במסגרת כהונתה.

מסמכים שצורפו לכתבי הטענות כוללים דוח של החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, ממנו עולה תמונה של ליקויים מערכתיים אפשריים בממשקי הפעולה שבין בתי חולים ממשלתיים, תאגידי בריאות ועמותות ידידים. רוטנברג התריע במכתב למנהלת בית החולים על הצורך בתיקון ההתנהלות הכספית, וציין את הסיכון לעקיפת בקרות כספיות בשימוש במנגנונים מקבילים.

ההליך מצוי בשלביו המקדמיים, והכרעה שיפוטית טרם ניתנה. עם זאת, בשים לב לחומרת הטענות, לריבוי הגורמים המעורבים ולממצאים שעלו עד כה – עשויות להתעורר השלכות רוחב הנוגעות למנגנוני הפיקוח והבקרה החלים על מוסדות ציבוריים המקיימים פעילות באמצעות עמותות נלוות.