בין קדושה לחוק: מאבק הסמכויות בין דין תורה לצדק משפטי במשפחה הישראלית

מאת: שלמה בן ברוך,

באולם מלא עד אפס מקום בלשכת עורכי הדין – מחוז תל אביב, התקיים לאחרונה יום עיון מרתק שמשך אליו שופטים, דיינים, עורכי דין וטוענים רבניים מכל רחבי הארץ. הנושא – גבולות הסמכות של בתי הדין הרבניים לאור מגמות חדשות בפסיקת בג"ץ – היה טעון, מסקרן, ולעיתים אף נפיץ. מתחת לדיון המשפטי-טכני הסתתרו שאלות מהותיות על דמותה של מערכת הצדק בישראל, יחסי הגומלין בין הדין הדתי לחוקי המדינה, והמחיר שגובה המאבק הזה מהמשפחות.

הדיון נפתח על רקע פסיקת בג"ץ האחרונה, שקובעת כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים עוד לדון במזונות קטינים, גם אם שני הצדדים מביעים הסכמה לכך. הפסיקה התקבלה כרעידת אדמה בקרב חלק מהדיינים, שראו בה צעד נוסף במגמת צמצום סמכויותיהם. לפי פרשנות בג"ץ, מטרת הפסיקה היא לחזק את ההגנה על טובת הילד ולהבטיח אחידות ואי־תלות בשיקולים חיצוניים להסכמות בין ההורים.

מנגד, דיינים שהשתתפו בדיון הביעו תרעומת. יש שראו בהחלטה ניסיון להחליש את מקומה של ההלכה במרחב המשפטי הישראלי. השופט טל פפרני (בצילום), סגן נשיא בתי המשפט לענייני משפחה בחיפה, טען כי הסמכות לדון בענייני קטינים חייבת להישאר בידי בתי המשפט האזרחיים, משום שזו הדרך היחידה להבטיח סטנדרט שוויוני, נטול הטיות מגדריות או דתיות. מנגד, הדיין הרב יאיר בן מנחם הדגיש כי כאשר שני ההורים מסכימים להידון בפני בית הדין, שלילת הסמכות פוגעת דווקא באוטונומיה של המשפחה לבחור את הערכאה המתאימה לה. לדבריו, "אין זה תפקיד בג"ץ להכתיב להורים היכן יתבררו ענייניהם, במיוחד כשמדובר בשיקולים ערכיים ודתיים עמוקים."

נושא נוסף שעלה לדיון הוא מרוץ הסמכויות – תופעה בה אחד מבני הזוג ממהר להגיש תביעה בבית הדין או בבית המשפט, במטרה "לנעול" את ההליך בערכאה הנוחה לו. משתתפים רבים ציינו כי מדובר באסטרטגיה משפטית שמערערת את עקרונות הצדק המהותי. אחת השאלות שעלו מהקהל עסקה בדיוק בנקודה הזו: "כיצד נוכל למנוע מצב שבו צד אחד מנצל את מרוץ הסמכויות כדי להכתיב את התוצאה, עוד לפני שנשמעו טענותיו של הצד השני?" שאלה נוספת שנשאלה מן הקהל נגעה להיבט המגדרי: "האם יש הבדל בולט במידת הפגיעה בין גברים לנשים כשמדובר בהליך שננעל מראש בערכאה אחת?"

בהמשך הדיון עלתה הסוגיה הרגישה של בגידה והשפעתה על חלוקת הרכוש. בעוד שבתי המשפט האזרחיים נוטים להתייחס לזוגיות כחוזה כלכלי, ללא שיקולים מוסריים, בבתי הדין הרבניים לבגידה יש לעיתים משקל מכריע בהחלטות רכושיות. היו דיינים שהביעו את עמדתם כי בגידה מערערת את יסוד הנישואין ומצדיקה תוצאה רכושית שונה, בעוד אחרים הזהירו מפני כפייה מוסרית במסווה של הכרעה משפטית. אחת המשתתפות בקהל שאלה: "האם לא מדובר בענישה סמויה כשבגידה הופכת לשיקול רכושי? ואיך ניתן להבטיח שגם שיקולים מוסריים ייבחנו באותה אובייקטיביות הנדרשת מהחוק?"

לקראת סיום הערב, אחד הדוברים סיכם את התחושות שעלו בחלל האולם: "שתי מערכות צדק מתקיימות בישראל – זו האזרחית וזו הדתית – אבל כשהן לא מסונכרנות, הציבור הוא שנפגע. אנחנו זקוקים לשיח, לרפורמה, ולמנגנון אמיתי של חלוקת סמכויות, לפני שהבלבול יכריע את כולנו."

יום העיון הסתיים בלי הכרעות דרמטיות, אך עם תובנה אחת ברורה: היחסים בין בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה נמצאים בצומת קריטית. פסיקות בג"ץ האחרונות הן רק קצה הקרחון של ויכוח עמוק יותר על זהותה של מערכת המשפט, על גבולות החוק והאמונה, ועל הדרך בה מדינה מודרנית מתמודדת עם שאלות של מסורת, צדק וחיים משפחתיים.