הסדר החוב של דודי אפל במחלוקת: כונס הנכסים מתנגד, השופטת דורשת את עמדת פרקליט המדינה

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופטת איריס לושי-עבודי, הורה לאחרונה כי פרקליט המדינה יידרש להגיש את עמדתו האישית והמנומקת ביחס להסדר הנושים שמציע דוד אפל – יזם נדל"ן לשעבר, פעיל ליכוד בעבר וממקורביו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז"ל – המצוי בהליך פשיטת רגל מתמשך מאז שנת 2012. הדרישה נולדה על רקע סימני שאלה שעלו ביחס למקורות ההסדר, מהימנותו, וטוהר ההליך כולו.

אפל, כיום בן 75, מציע לפרוע לנושיו סכום של לפחות 50 מיליון שקל בפריסה של ארבע שנים. זאת, על רקע חובות עבר של כ־156 מיליון שקל. עד כה אושרו תביעות חוב בסכום של כ־87 מיליון שקל, אך ההכרעות אינן סופיות ועשויות להשתנות. מדובר בניסיון להסדיר את חובותיו של אפל בתום הליך פש"ר מתמשך בן למעלה מעשור.

השופטת לושי-עבודי ציינה בהחלטתה כי המדינה, בהיותה הנושה המרכזית (עם חוב מאושר של כ־64 מיליון שקל), תומכת בהסדר. מנגד, כונס הנכסים הרשמי הביע התנגדות תקיפה, תוך אזכור קיומה של חקירה פלילית פעילה כנגד אפל, בחשד להברחת נכסים לאורך תקופת ההליך. "לא ניתן היה לחשוף בפני הכנ"ר את מלוא פרטי העבירות לכאורה", קבעה השופטת.

על רקע זה, בית המשפט דרש כי בתוך 14 ימים תוגש עמדת פרקליט המדינה עצמו, "כמי שאמון על ראיית התמונה הכוללת של רשויות המדינה", לשון ההחלטה. מטרה זו – כך הבהירה כב’ השופטת – היא להבטיח בחינה מקיפה של כלל השיקולים, ולא להותיר את הסוגיה בידיים מינהליות בלבד.

רשימת הנושים המאושרים כוללת את: בנק דיסקונט (7.7 מיליון שקל), רשות המסים (4.9 מיליון שקל מתוך תביעה של כ־31 מיליון), חברת וורד לפיתוח (3.2 מיליון), אלומיניום החזקות (2 מיליון), בנק מזרחי (1.99 מיליון מתוך תביעה של כ־9 מיליון), בנק הפועלים (1.6 מיליון), בצלאל מזרחי (מיליון), משה עשוש (320 אלף מתוך תביעה של 6.6 מיליון) ועוד גופים, ובהם גם חברות אשראי ותאגידי מים.

בדיון שנערך, הציג אפל גרסה נחרצת, ובה הצהיר: "אני בניתי במדינה 200 פרויקטים, שילמתי מעל 7 מיליארד שקל מסים, ויש לי חברות שמוערכות בשווי של 10 מיליארד שקל. אם יאושר ההסדר – תוך שבועיים אני בשטח, והנושים יראו את כספם".

אפל ביקש התחייבות לסיום ההליך בתום עמידה בהסדר: "אני לא חייב שקל, שילמתי עד הגרוש האחרון. אני לא חוזר בי. מי שלא הגיש תביעת חוב עד היום – שיהיה בריא. היו לו 15 שנה לעשות זאת". לשאלת השופטת מהו מקור הכסף, השיב: "רק מעבודה. אני מתכוון לרכוש את שתי החברות שבניתי, כי רק אני יודע איך להפעיל אותן".

לעומת זאת, חלק מהנושים הביעו ספקות נוקבים, בטענה כי מדובר בהצעה המבוססת על חלומות והצהרות כלליות, תוך היעדר מקורות מימון ממשיים. נציגת הכנ"ר הבהירה: "רב הנסתר על הגלוי. מדובר בחייב מתוחכם שהצהיר לאורך שנים כי אין לו נכסים – ועתה מציע לפרוע עשרות מיליונים ללא בסיס ברור".

המנהל המיוחד מסר לבית המשפט כי ככל שיתברר בהמשך שקיימים נכסים שלא דווחו, הם יועברו במלואם לנושים. אפל הצהיר על הבנה לכך ואמר: "אם יתגלה נכס – הוא של הנושים". כן התחייב כי החקירה הפלילית לא תשמש עבורו כהגנה מפני ביצוע ההסדר.

הכרעת בית המשפט טרם ניתנה. היא תתקבל רק לאחר שתוגש עמדתו הרשמית של פרקליט המדינה, כמבוקש. השופטת איריס לושי-עבודי הבהירה כי כל החלטה תושתת על שיקול דעת משפטי זהיר, תוך בחינת מכלול הנסיבות, ומתוך נאמנות לעקרונות של הגינות, תום לב, ושקיפות כלפי כלל הנושים.