top of page

בלוק עיראקי" ביקשה להישפט – והקנס נופח ל־1.8 מיליון ש"ח בגין שימוש אסור בקרקע חקלאית

  • תמונת הסופר/ת: מגזין בית המשפט
    מגזין בית המשפט
  • 22 באפר׳
  • זמן קריאה 2 דקות

עודכן: 23 באפר׳

בית משפט השלום בכפר סבא גזר לאחרונה קנס בסך 1.8 מיליון ש"ח על חברת "בלוק עיראקי", העוסקת בייצור ואחסנת בלוקים, וזאת לאחר שהורשעה בביצוע עבירה של שימוש חורג בקרקע חקלאית לצורך הפעלת מפעל מסחרי – בניגוד לדין. הקנס, אשר הוטל במסגרת הליך פלילי, גבוה פי שלושה מהקנס המינהלי המקורי, אשר עמד על סך 600 אלף ש"ח.


לטענת המדינה, החברה עשתה שימוש מסחרי אסור במקרקעין חקלאיים ששטחם כ-11,600 מ"ר החל משנת 2019, תוך הפרה בוטה של הוראות הדין והסבת נזק לתכליות התכנון. על פי הערכת השמאי, שווי הקרקע בייעודה החקלאי עמד על כ-1.4 מיליון ש"ח בלבד, ואילו כתוצאה מהשימוש המסחרי האסור, עלה השווי לכדי כ-16 מיליון ש"ח – רווחיות כלכלית משמעותית שהשיגה החברה תוך הפרת החוק.


במסגרת הדיון נטען על ידי החברה, כי במועצה המקומית טירה אין אזור תעשייה מוסדר, ולכן קיימת מציאות רווחת של הפעלת עסקים בשטחים חקלאיים. עם זאת, השופט גיל גבאי דחה טענה זו, והבהיר כי "היעדר אזור תעשייה מוסדר אינו יכול לשמש צידוק לפעולה בלתי חוקית. היה על החברה לנקוט כל אמצעי למציאת פתרון תכנוני חוקי".


עוד טענה החברה כי החלה לפעול לפינוי הקרקע והפסקת השימוש האסור. השופט התייחס לכך וקבע כי אף שניכר כי נעשו פעולות לצמצום השימוש, הרי שבמועד מתן פסק הדין עדיין התבצע אחסון בלוקים, מכונות וחומרי גלם בשטח – דבר המהווה המשך להפרת הדין.


בהכרעתו קבע השופט גבאי כי מתחם הענישה ההולם בעבירה מסוג זה נע בין 800 אלף ש"ח ל-3 מיליון ש"ח. על אף שהמדינה עתרה להטיל קנס בסך 850 אלף ש"ח בלבד, מצא השופט כי סכום זה אינו משקף את חומרת ההפרה, ואף עלול לתמרץ עבריינות דומה בעתיד. "אין במתחם שהציעה המאשימה משום תג מחיר כלכלי כבד, ואין בו כדי לשלול את המוטיבציה הכלכלית להפר את הדין", נכתב בפסק הדין.


השופט הדגיש, כי יש ליתן ביטוי ממשי לשיקולי הרתעה בהטלת עונשים חמורים בעבירות תכנון ובנייה, ובפרט כאשר מדובר בניצול כלכלי ממושך של קרקע ציבורית ייעודית. בית המשפט הטיל על החברה גם התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירות דומות בעתיד, וכן הוציא צו להפסקת השימוש החורג במקרקעין.


פסק הדין משתלב במגמת ההחמרה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בפסיקותיו האחרונות, לפיהן ככלל, קנס מינהלי מהווה את עונש המינימום בבקשה להישפט, ויש להחמיר עם נאשמים הבוחרים לנהל הליך משפטי – מקום בו העבירה מוכחת, וחומרתה מצדיקה זאת.


בסופו של דבר, גזר בית המשפט על החברה קנס בסך 1.8 מיליון ש"ח, תוך שהוא קובע כי "במקום בו היה אמור להתקיים שדה חקלאי פורח, קם במשך שנים רבות מפעל מסחרי רחב היקף – והמשיבה לא חדלה ממעשיה, גם לאחר שהוזהרה ונקנסה. בנסיבות אלו, אין מנוס מהחמרה בענישה לצורך שמירה על שלטון החוק והתכנון".

Comentários


bottom of page