בית המשפט דחה את תביעת האישה לביטול הסכם ממון: "אין לה להלין אלא על עצמה"

מאת: שלמה הבוצ'צ'ו

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, בפני השופטת אליה נוס (בצילום), דחה לאחרונה תביעה שהגישה אישה לביטול הסכם ממון שנחתם עם בעלה לפני נישואיהם. בני הזוג נישאו בשנת 2000 ונולדו להם ארבעה ילדים. טרם הנישואין, חתמו בהסכמה על הסכם ממון, אשר אושר בידי נוטריון, ובו נקבע כי רכוש משפחותיהם יוחרג מהרכוש המשותף, וכי בית המגורים של הצדדים וחשבונות הבנק יהיו בבעלות משותפת, ללא קשר למקור הכספים שיופקדו בהם.

בשנת 2023, לאחר שהחליטו להתגרש, הגישה האישה תביעה לביטול ההסכם, בטענה שהוא מקפח ואינו משקף את כוונת הצדדים. היא טענה כי חתמה עליו מבלי לקרוא אותו וללא הבנה מלאה של תוכנו. מנגד, הבעל, בעל אחזקות משמעותיות בחברות בארץ ובחו"ל, טען כי ההסכם נחתם מתוך הסכמה חופשית והבנה מלאה. במהלך הדיון, התייצב בבית המשפט עורך הדין שערך את ההסכם והצהיר כי אינו זוכר את בני הזוג. כמו כן, ההסכם אושר על ידי נוטריון, והאישה נמנעה מלזמן אותו לעדות – דבר שפעל לחובתה.

השופטת אליה נוס דחתה את התביעה וקבעה כי ההסכם תקף ומחייב. היא ציינה כי הסכם ממון שאושר על ידי נוטריון נהנה ממעמד ראייתי גבוה וכי טענת האישה כי לא הבינה את הוראותיו אינה מספקת כדי להביא לביטולו. לדבריה, "התובעת חתמה על הסכם קצר ופשוט, ואין לה להלין אלא על עצמה כשהיא טוענת שחתמה עליו בלא שקראה אותו או לא הבינה את הוראותיו".

סוגיה נוספת שהתעוררה נגעה לרישום הבית המשותף. בעוד שבהסכם הממון נקבע כי הבית יהיה בבעלות משותפת בחלקים שווים, במהלך הנישואין נחתם מסמך נוסף בכתב ידם של בני הזוג, הקובע חלוקה שונה של הזכויות בנכס. עם זאת, המסמך לא אושר כדין על פי חוק יחסי ממון, והשופטת קבעה כי אין מקום לביטולו, אך ציינה כי יש לדון במשמעותו המשפטית בהליך נפרד. בית המשפט הותיר את סוגיית חלוקת הבית להכרעה עתידית.

בסיכומו של דבר, נדחתה התביעה והאישה חויבה בתשלום הוצאות משפט בסך 60,000 שקל. השופטת אליה נוס הדגישה בפסק דינה כי לבית המשפט ישנה אחריות להעניק משקל משמעותי להסכמי ממון שנחתמו ואושרו כדין, וכי יש לנקוט זהירות יתרה בבחינת טענות המבקשות להביא לביטולם.