רשות התאגידים ניצחה: לשכת רואי החשבון תירשם כחברה לתועלת הציבור תחת פיקוח

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

“יום חג” ללשכת רואי החשבון, שיביא לשקיפות וניהול תקין יותר. אחרי יותר מ־80 שנה שבהן לשכת רואי החשבון פעלה ללא פיקוח חיצוני, קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי עליה להירשם כחברה לתועלת הציבור (חל"צ) ולהיות כפופה לחובות דיווח ושקיפות. המשמעות: הלשכה, שהוקמה עוד ב־1931 ופעילה עד היום כגוף וולונטרי, תעבור לפיקוח יחידת רשם העמותות, שתוכל לערוך ביקורות, לבקש מסמכים ואף להטיל סנקציות במקרה הצורך.

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה לאחרונה את עתירת לשכת רואי החשבון בישראל נגד החלטת רשות התאגידים, אשר קבעה כי יש לרשום את הלשכה כחברה לתועלת הציבור (חל"צ) תחת פיקוח ממשלתי. השופט דוד זילר פסק כי מאחר שהלשכה פועלת לטובת ציבור רחב, מתקיימים בה התנאים לרישום כחברה לתועלת הציבור, אף בניגוד לרצונה.

בפני השופט דוד זילר נטען כי לשכת רואי החשבון פועלת כחברה פרטית בע"מ, ולכן אין מקום לחייב אותה ברישום חל"צ, מהלך שיחייב אותה לעמוד בפיקוח רשות התאגידים, לפרסם דו"חות פיננסיים ולחשוף מידע על הכנסותיה והוצאותיה. הלשכה טענה כי מדובר בגוף עצמאי שאינו מתנהל בכספי ציבור, ולפיכך אין בסיס חוקי להחלת הרגולציה המוטלת על גופים לתועלת הציבור.

מנגד, טענה רשות התאגידים כי פעולתה של לשכת רואי החשבון חורגת מפעילות איגוד מקצועי רגיל, שכן היא פועלת למטרות ציבוריות רחבות בתחום מקצוע ראיית החשבון ומשפיעה על אלפי בעלי מקצוע. עוד נטען כי הלשכה נהנית מפטורים מסוימים המוענקים לגופים ציבוריים, וכן כי הכספים הנגבים מדמי חבר משמשים לפעילויות שאינן מצומצמות לחבריה בלבד, אלא לכלל אנשי המקצוע.

השופט דוד זילר קיבל את עמדת רשות התאגידים וקבע כי הלשכה פועלת למען הציבור הרחב ולא רק לטובת חבריה, ולכן עליה לעמוד בדרישות החוק החלות על חברות לתועלת הציבור. בפסק הדין נכתב כי הפטור שניתן ללשכה מהוספת הסיומת "בע"מ" בשמה מעיד על כך שהיא פועלת למטרות ציבוריות, וכי הציבור – כולל רואי החשבון החברים בה – רשאים לצפות לשקיפות מלאה בנוגע להתנהלותה הכספית.

הלשכה עוסקת במטרות ציבוריות ואינה רק איגוד מקצועי של חבריה כפי שטענה, ממשיך זילר. מטרה ציבורית אינה בהכרח לטובת הציבור בכללותו, אלא יכולה להיות לציבור מסוים; במקרה של הלשכה מדובר בכ־19,000 רואי חשבון (מחצית מבעלי הרישיונות). תזכיר הלשכה ותקנונה המעודכן מלמדים שיש לה מטרות רבות לקידום המקצוע בכללותו, ולא רק לטובת חבריה.

עוד קבע השופט כי פיקוח ממשלתי הוא הכרחי, מאחר שתקציב הלשכה מגיע ממיליוני שקלים הנגבים מדי שנה מדמי חבר, אך בהיעדר חלוקת רווחים, אין למי מחבריה מוטיבציה אמיתית לפקח אחר השימוש בכספים אלה. כך צוין בפסק הדין: "חלק ניכר מתקציב הלשכה, בהיקף מיליוני שקלים בשנה, ממומן מתוך דמי החבר שלה. למותר עם זאת לציין, כי בהעדר חלוקת רווחים, ובשים לב לשיעור התשלום הצנוע יחסית של כל חבר לבדו, לאף חבר אין מוטיבציה אמיתית לפקח אחר השימוש הנעשה בכספים אלו. מסגרת הפיקוח החלה על חברה לתועלת הציבור, נועדה להבטיח שימוש נאות בכספים מסוג זה, וכי הם באמת ישמשו לקידום המטרות הציבוריות של החברה, כל זאת אף אם מקור הכספים הוא פרטי".

על מנת לאפשר ללשכה להיערך לשינוי, קבע השופט כי הרישום הכפוי ייכנס לתוקף רק החל מה־1 ביולי 2025. עד אז, יוכל שר המשפטים, יריב לוין, לבחון האם להעניק ללשכה פטור מחלק מההוראות החלות על חל"צ.

עם כניסת רישום החובה לתוקף, צפויה לשכת רואי החשבון לעבוד בשיתוף פעולה עם רשות התאגידים, בראשות עו"ד שולי אבני-שוהם, במטרה להבטיח את יישום ההוראות החדשות באופן מדורג ויעיל. מהלך זה עשוי לאפשר ללשכה להמשיך בפעילותה השוטפת תוך עמידה בדרישות החוק החדשות.

סיכומו של דבר, בית המשפט דחה את עתירת לשכת רואי החשבון וקבע כי עליה להירשם כחברה לתועלת הציבור בפיקוח רשות התאגידים. כמו כן, חויבה הלשכה בתשלום הוצאות משפט בסך 10,000 שקלים.