top of page

רגש על חשבון האמת? בג"ץ קובע: הסרט "אין ארץ אחרת" מסלף את המציאות


הסרט הדוקומנטרי 'אין ארץ אחרת', אשר זכה בפרסים יוקרתיים ואף מועמד לאוסקר 2025 בקטגוריית הסרט התיעודי, מביא אל המסך את סיפורם של תושבי מסאפר יטא, אזור כפרי בדרום הר חברון. הסרט מציג את מאבקם נגד מה שמתואר כניסיון מתמשך מצד מדינת ישראל לעקור אותם מבתיהם בעקבות הכרזת האזור כשטח אש בשנת 1980.

 

יוצרי הסרט, בהם באסל עדרה, יובל אברהם, חמדאן בלאל ורחל שור, מתארים את יצירתם כקריאה לצדק וכמבט ביקורתי על מערכת המשפט הישראלית. לטענתם, הסרט חושף עוולות היסטוריות ומתמשכות, ואת הפער שבין חוויות החיים של הפלסטינים החיים תחת שלטון צבאי לבין האזרחים הישראלים הנהנים מזכויות מלאות. "אין כאן סימטריה", הם מדגישים, ורואים בסרטם שליחות מוסרית לחיזוק המאבק על זכויות האדם.

 

מנגד, עיון בפסק הדין של בג"ץ מציג תמונה שונה לחלוטין. בעוד הסרט טוען כי הכפרים במסאפר יטא קיימים מזה דורות, הרי שבית המשפט העליון בחן עדויות היסטוריות, צילומי אוויר ומסמכים, אשר הראו כי לא התקיימה התיישבות קבע באזור.

 

בפסק הדין נקבע כי השטח שימש בעיקר למרעה עונתי, כאשר בנייה מסיבית של מבני קבע החלה רק בראשית שנות האלפיים – ובכך נעשתה תוך הפרת צווים משפטיים. בנוסף, העותרים לא הציגו כל מסמך המעיד על זכויות קנייניות בקרקעות האזור.

 

בסרט נטען כי בג"ץ התמהמה בקבלת החלטתו, מה שאפשר את גירושם של התושבים. אולם בפועל, בפסק הדין מתחו השופטים ביקורת על העותרים, שלדבריהם ניצלו את הצווים הזמניים שניתנו לטובתם כדי לבנות בשטח בניגוד לחוק. השופט דוד מינץ (בצילום) אף הדגיש כי ההתיישבות במקום התגברה לאחר שהעתירות הוגשו, בניסיון לקבוע עובדות בשטח.

 

"חוסר ניקיון הכפיים של העותרים מתעצם לנוכח התנהלותם", כתב השופט מינץ, אשר ציין כי טענת עורכי הדין של העותרים כי "החיים חזקים מכל צו ביניים" היא מקוממת וחותרת תחת שלטון החוק.

 

הסרט מביא עדויות לכך שהכפרים באזור הופיעו במפות עות'מאניות מהמאה ה-19, אך צילומי אוויר שהוצגו בבית המשפט מצביעים על כך שלא הייתה בנייה משמעותית במקום עד העשורים האחרונים. למעשה, אף תצלומים שהוגשו על ידי העותרים עצמם לא תומכים בטענת ההתיישבות רבת השנים.

 

בסרט מוצגת מערכת המשפט הישראלית כגוף שאינו מסוגל להעניק צדק אמיתי לפלסטינים. עם זאת, פסק הדין מעיד דווקא כי בג"ץ העניק במשך שנים הגנה חלקית באמצעות צווים זמניים, שאפשרו לתושבים להישאר בשטח. במקביל, המדינה ניסתה למצוא פתרונות פשרה, תוך הימנעות מאימונים באש חיה באזור במשך שנים.

 

אין ספק כי 'אין ארץ אחרת' מצליח לעורר רגשות ולהביא קול אנושי לסיפורם של הפלסטינים באזור. עם זאת, פסק הדין של בג"ץ מטיל ספק בדיוק ההיסטורי והמשפטי של חלק מהטענות שהוצגו בסרט. במקום לתאר תמונה מורכבת, הסרט נותר חד-צדדי ומסתיר עובדות אשר עשויות להשפיע על תפיסת הצופים.

 

פסק הדין, עליו חתומים השופטים יצחק עמית, דוד מינץ ועופר גרוסקופף, קובע כי למרות המאבק הציבורי, ההכרעה המשפטית נותרה ברורה: לא הוכח כי הייתה התיישבות קבע במקום טרם הכרזתו כשטח אש, והעותרים פעלו בניגוד לצווים. כעת נותר לראות כיצד יתקדם מאבקם של התושבים והאם הסרט יצליח לשנות את השיח הציבורי סביב הנושא.


בסופו של דבר, התביעה נדחתה, והעותרים בבג"ץ יישאו ביחד ולחוד בהוצאות המשיבים בסך 20,000 ש"ח.

0 תגובות

Comments


bottom of page