בצל המלחמה המתנדב הבודד, סמל לתקווה והשראה// אושרי חדד

מאת: שלמה בן ברוך

בתקופות אי-ודאות אלו, שבהן מדינת ישראל שקועה בערפל קיומי, בולטת תופעה יוצאת דופן - יוזמת מתנדבים בודדים. למרות האתגרים ואי הוודאות, האזרחים מתגברים בתרומתם למאמץ המלחמתי בדרכים ראויות להערצה.

במהלך סיור שערכתי לאחרונה בדרום הארץ, כמה שבועות לאחר האסון ההרסני ב-7 באוקטובר 2023, נתקלתי באדם (עם טנדר) בשם אושרי חדד בעוטף. אושרי, בשנות ה-30 המאוחרות לחייו, בעל ואב לשלושה ילדים קטנים, תושב אשדוד ואחיו של חייל המשרת בחטיבת הנח"ל. עם זאת, במקום להישאר בביטחון בביתו בממ"ד, הוא בחר לתרום במאמצים אזרחיים ולתמוך בחיילים בקווי החזית. אושרי, השאיר הכל מאחור כדי לעזור למשפחות השבויים והנופלים.

"לא יכולתי לעזוב אותם בעוטף", אמר אושרי בעודו מתאר את המוטיבציה שלו לנסוע לדרום. "הרגשתי חובה לחזק את התושבים ולהציע את תמיכתי. המראות שראיתי שם הותירו אותי מזועזע עמוקות, בלי עין יבשה אחת".

פגשתי את אושרי בעיצומה של עבודתו הבלתי נלאית באיסוף מאות מוצרי מזון ואספקה ​​יומית עבור החיילים בקווי החזית. תרומה זו, שאין לה ערך כספי, אושרי עצמו לא רק מארגן את המוצרים בתוך אריזות קרטון אלא גם תורם מכספו והונו האישי כדי להבטיח את הצלחת הפרויקט.

כשהתיישבנו לפטפט בפינה מוצלת, אושרי גילה כי שירת כלוחם סדיר ביחידת השריון והיה חייל מילואים פעיל. הוא דיבר בלהט על החברים שאיתם שירת ועל רצונו העז להתגייס שוב ולהילחם לצדם. "אני לא מבין," אמרתי לו. "אם אתה רוצה להיות איתם ולהילחם, למה אתה לא בחזית?"

אושרי נפתח בפני ושיתף בנסיבות המצערות שמנעו ממנו לשרת. הוא הסביר כי היה מעורב בתיק פלילי בניגוד לרצונו, שבסופו של דבר נשללה ממנו הזכות להתחייל.

בסיפורו של אושרי ובאירועים המתרחשים סביבנו, אני מוצא את עצמי מהרהר בשבריריות החיים ובחוסר הניבוי של דרכינו. רק לפני חודשיים, מי היה מעלה על דעתנו שנהיה במלחמה? מי יכול היה לחזות מראש אסון אכזרי וברברי כמו השבת השחורה.

חוסר האנוכיות והמסירות של אושרי מדגימים את רוח האחדות והחמלה המחברת אותנו כעם. למרות התמודדותו עם אתגרים אישיים, הוא מסרב לתת לנסיבות להגדיר אותו. במקום זאת, הוא מנתב את מרצו לתמוך באלו הזקוקים לכך ביותר - החיילים בחזית והמשפחות שנפגעו מאש אכזרית של החמאס.

המתנדב הבודד, סמל לתקווה והשראה, מזכיר לנו שגם מול מצוקה, מלחמה וחוסר ודאות, כוחה של אומה טמון לא רק בכושרה הצבאי אלא גם בחוסן של אזרחיה. המתנדבים הבודדים, כמו אושרי חדד, מגלמים את רוחו הבלתי נלאית של העם הישראלי, העומד זקוף ומאוחד אל מול המצוקה.

אז, בעודנו מנווטים בדרך הלא ברורה הזו, הבה נזכור את המתנדבים הבודדים שצעדו קדימה, ללא אנוכיות, כדי לחולל שינוי. מעשיהם נותנים השראה לכולנו להתעלות מעל הערפל ולסלול דרך לקראת מחר טוב יותר.