פיצוי כבד: מוכר דירה חויב לשלם כ־400 אלף שקל לאחר הסכמה בוואטסאפ
- מגזין בית המשפט
- לפני 11 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בית משפט השלום בתל אביב דן לאחרונה בסכסוך בין שכנים סביב עסקת מכר דירה שלא הושלמה, אך הובילה לפיצוי כספי משמעותי. במאי 2020 פנה התובע לשכנו והציע לרכוש את דירתו בתל אביב תמורת 1.9 מיליון שקל. השכן השיב במסרון כי הוסכם על מכירת הדירה במחיר זה, והתובע ראה בדברים ביטוי להסכמה עקרונית להתקשרות.
בפסק הדין, שניתן על ידי השופט ליאור גלברד (בצילום), פורט כי הדירה כלל לא הייתה רשומה על שם המוכר, אלא על שם בעלים קודם, ואף הייתה כפופה לעיקול ישן. התובע נטל על עצמו, במשך כשנה, טיפול מקיף בהסרת העיקול ובהשלמת רישום הזכויות על שם המוכר ואחיו, בסיוע עורך דין ששכרו שני הצדדים. לאורך כל התקופה הועברו לתובע מסרים עקביים, גם באמצעות עורכת דין מטעם המוכר, שלפיהם העסקה מתקדמת וכי העיכובים נובעים מקשיים טכניים בלבד.
בינואר 2022 הודיע המוכר כי הוא חוזר בו מהכוונה למכור את הדירה, תוך שהעלה טענות שונות, ובהן פטירת אחיו. במהלך הדיון המשפטי הודה המוכר כי הסיבה האמיתית לנסיגה הייתה העלייה החדה במחירי הדירות והרצון להתאים את מחיר העסקה לשווי העדכני. בית המשפט קבע כי חילופי המסרונים וההתנהלות בין הצדדים אינם מגבשים הסכם מכר מחייב, מאחר שלא נחתם חוזה בכתב, לא הוסכמו תנאי תשלום או מועדי מסירה, והצדדים לא הגיעו למסמך משפטי סופי כמתחייב בעסקאות מקרקעין.
עם זאת, נקבע כי המוכר הפר את חובת תום הלב בניהול המשא ומתן. בית המשפט יישם את סעיף 12 לחוק החוזים וקבע כי נסיגה מהמשא ומתן משיקולים של עליית מחירים, לאחר תקופה ממושכת של יצירת הסתמכות, אינה לגיטימית. המוכר הותיר את התובע באמונה כי העסקה תצא לפועל, לא ניהל עמו שיח גלוי על שינוי עמדתו, וגרם לו להשקיע זמן, מאמץ ומשאבים, תוך החמצת הזדמנויות אחרות לרכישת דירה בשוק רותח. דרישת התובע לפיצויי קיום בסך 1.3 מיליון שקל נדחתה, אולם נפסקו לו פיצויי הסתמכות בסכום העולה על 400 אלף שקל.
פסק הדין משגר מסר חד וברור למנהלי משא ומתן בשוק הנדל"ן: הטענה כי "לא נחתם חוזה ולכן אינני מחויב" אינה חסינה מפני ביקורת שיפוטית. גם בהיעדר הסכם חתום, אופן ההתנהלות והמצגים הניתנים לצד השני עשויים לגרור אחריות כספית משמעותית. לצד זאת, בתי המשפט מדגישים כי אין לראות בהודעות ווטסאפ אמצעי תקף למסירת כתבי בי־דין או להמצאת כתבי תביעה, והם אינם מכירים בהן כתחליף להליכי מסירה פורמליים הקבועים בדין.
תגובות