אסתר חיות: ספרו של גורלי מנתח את הדרך שהובילה את ישראל "אל סף התהום"
נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, אסתר חיות, והשופט בדימוס מני מזוז נשאו דברים חריפים באירוע שנערך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, לרגל השקת ספרו של העיתונאי והפרשן המשפטי משה גורלי, "סף התהום: הפיכה, מחאה, משפט". מוקד הדברים היה מצבה של הדמוקרטיה הישראלית ומעמדן של מערכות האיזון והבקרה.
חיות העמידה במרכז דבריה את חופש העיתונות ואת הקשר שבינו לבין עצמאות מערכת המשפט. היא הזכירה את דברי השופט בדימוס יצחק זמיר, שלפיהם עיתונות חופשית יכולה לשמש "נייר לקמוס של הדמוקרטיה", והוסיפה כי "נייר הלקמוס של חיינו בשנים האחרונות טובל בחומר חומצי, חומצי מאוד".
לדברי חיות, המציאות הזו מציבה "תמרור אדום" מפני מה שהיא תיארה כשינוי משטרי וריסוק הדמוקרטיה הליברלית בישראל. היא הדגישה כי בית המשפט העליון העניק לאורך השנים הגנה עקבית לחופש העיתונות, ותיארה אותה כ"מטריית הגנה רחבה, יציבה ועקבית". לדבריה, המשך ההגנה תלוי בעצמאותה של הרשות השופטת.
חיות הזהירה גם מפני "אפקט מצנן" על עבודת העיתונות. לשיטתה, אין צורך באיסור ישיר על פרסום כדי ליצור הרתעה: תביעות אזרחיות, רגולציה, תלות תקציבית ושיח ציבורי המערער את הלגיטימיות של עיתונאים עלולים לגרום לכלי תקשורת לצמצם תחקירים ולהימנע מפרסומים. היא אף אמרה כי ראוי למחוק מספר החוקים את עבירת הסוביודיצה.
את האזהרה הרחיבה חיות גם מעבר לעולם התקשורת. לדבריה, העיתונות, האקדמיה, החברה האזרחית, בתי המשפט, המפגינים, הכנסת והשירות הציבורי משפיעים זה על זה. היא הזהירה כי כאשר עיתונאים, מפגינים או עובדי ציבור חוששים לפעול, נפגע המידע המגיע לציבור, ובהמשך גם יכולתו לפקח על השלטון.
מזוז, שכיהן בעבר כיועץ המשפטי לממשלה ולאחר מכן כשופט בית המשפט העליון, התמקד במעמדה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה. לדבריו, יועץ משפטי אינו מחפש עימות עם הממשלה, אך נדרש אליו כאשר הוא סבור שזה מתחייב מתפקידו. מזוז טען כי בהרב־מיארה נאלצה להתייצב מול מהלכים ממשלתיים שלדעתו היו בלתי תקינים ובלתי חוקיים.
מזוז הרחיב את הביקורת למבנה המשטר בישראל. לדבריו, "הדמוקרטיה הישראלית היא נכה, כמעט ללא מנגנוני איזון ובקרה", והוא תיאר את הכנסת כ"סוג של עבד נרצע של הממשלה". לטענתו, חולשת מנגנוני הבקרה מעניקה למערכת המשפט חשיבות מיוחדת כגורם המרסן את כוחה של הממשלה.
בהקשר זה התייחס מזוז גם לשר המשפטים יריב לוין וטען כי המבנה החוקתי בישראל מאפשר לקדם שינויים מרחיקי לכת, בין היתר באמצעות שינוי חוקי יסוד. הוא הוסיף כי העובדה שבג"ץ לא קיבל בכמה מקרים את עמדת בהרב־מיארה אינה פוגעת במעמדה המקצועי, ואף אמר כי לדעתו בחלק מאותם מקרים טעו השופטים.
מזוז יצא גם נגד היוזמות לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שאותן תיאר כמהלך שנועד להחליש את המוסד. לדבריו, האפשרות נבחנה כבר בתקופת כהונתו כיועץ, אך המסקנה הייתה ששינוי המבנה עלול ליצור קשיים נוספים. הוא סיפר כי בעבר שכנע את בנימין נתניהו להסיר מסדר היום יוזמה דומה שקידם שר המשפטים דאז יעקב נאמן.
לקראת סיום נשאל מזוז בידי ברוך קרא אם שינה את דעתו ביחס לפסק הדין שאפשר לנתניהו להרכיב ממשלה למרות כתב האישום נגדו. מזוז, שהיה אחד מ־11 השופטים שפסקו פה אחד, השיב בשלילה וטען כי האחריות להסדרת מצב כזה נמצאת בידי הכנסת ובתרבות הפוליטית, ולא באמצעות יצירת מגבלה משפטית שלא נקבעה בחוק.
על ספרו של גורלי אמרה חיות כי הוא "מנתח באיזמל חד ובכישרון רב" תקופה שהיא תיארה כאחת הקשות והמסוכנות שידעה הדמוקרטיה הישראלית. לדבריה, הספר נשען על ניסיונו רב השנים של גורלי כעיתונאי וככתב משפטי ומבקש לבחון את התהליכים שהובילו, כלשון שם הספר, "אל סף התהום".
את הערב הנחה הפרשן המשפטי ברוך קרא. לצד חיות ומזוז השתתפו בו גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר דינה זילבר, העיתונאי אמנון אברמוביץ', פרופ' שקמה ברסלר והסופר ועורך הדין ישי שריד. בקהל נכחו שופטי עליון בדימוס, אנשי פרקליטות, עורכי דין בכירים, עיתונאים וראש לשכת עורכי הדין.
תגובות