דירה נמכרה, ואז הבניין הוכרז כמסוכן. האם המוכרים נושאים באחריות לנזקים שנגרמו?

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בני זוג רכשו דירה בבניין ישן בכיכר קפלן 12 בבאר שבע במחיר של 745 אלף שקל בשנת 2016. סמוך לאחר הרכישה הם גילו כי קיימים כשלים קונסטרוקטיביים בבניין, דבר שיצר חשש לקריסתו. בעקבות זאת, הבניין הוכרז כמבנה מסוכן, הדיירים פונו, והכשלים תוקנו. המוכרים, זוג שותפים עסקיים אשר עוסקים ברכישת ומכירת דירות להשקעה, רכשו את הדירה בשנת 2009.

לאחר שהתגלו הבעיות, הרוכשים גילו כי הדיירים הוותיקים בבניין היו מודעים לבעיות המבניות שהחלו להופיע מספר שנים קודם. בני הזוג תבעו את המוכרים בבית משפט השלום באשקלון, בטענה כי המוכרים ידעו על מצב הבניין ולא חשפו את המידע, וזאת למרות שהצהירו בהסכם כי אין בדירה ליקויים.

השופט המוערך עדו כפכפי (בצילום) קבע כי למרות שהמוכרים לא ידעו על הליקויים בבניין ולא הסתירו במכוון מידע, בנסיבות המקרה היה עליהם לדעת על כך, ולכן הם הפרו את חובת הגילוי לפי חוק המכר. הטענה נדחתה כי לרוכשים יש אשם תורם, מאחר שהם בדקו את תיק הנכס לפני הרכישה ולא מצאו מידע על מצב הבניין.

לטענתם, הדירה הייתה מושכרת, והקשר של המוכרים לדירה היה מינימלי לפני המכירה. הם השתתפו בתשלום לשיקום עמוד שקרס בשנת 2015, וזה היה המידע היחיד שעמד לרשותם. עם זאת, נקבע כי הם אחראים כלפי הרוכשים, מאחר שמדובר בעניין מהותי, והם התרשלו בבדיקתו. הם לא ביררו עם השוכרים או עם ועד הבניין אם קיימות בעיות לפני שמכרו. "מבחינת הנגישות למידע, קונה של דירה יכול להניח כי למוכר ידיעה טובה יותר על מצב הדירה והבניין, לו היו הנתבעים נוהגים כמו בעל דירה סביר, היו יודעים את המידע שהיה ידוע לדיירים אחרים בבניין".

לפיכך, המוכרים חויבו לשלם של כ-300 אלף שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. סכום זה כולל הוצאות שיפוץ, דמי שכירות עבור התקופה שבה לא ניתן היה להתגורר בדירה, ירידת ערך של 100 אלף שקל ושכר-טרחת עורך דין.