הוצאה לפועל: נכה המרותק לכיסא גלגלים נתבע דיבה והגיע לחדלות פירעון

מאת: שלמה בוצ'צ'ו

לשכת ההוצאה לפועל במחוז ירושלים סירבה לאחרונה לבקשותיו החוזרות של נושה לבטל הליך חדלות הפירעון של חייב מבוגר הסובל מנכות. הרשם המוערך שי קידר (בצילום) ציין כי החייב שילם במהלך השנים לפחות פי שניים מהחוב שלו, ולכן בנסיבות אלה יש לקבל את המלצת הנאמן להטיל עליו צו תשלומים מתון כתנאי לקבלת הפטר.

החייב בן 71, גרוש ואב לשלושה המרותק לכיסא גלגלים ומוכר בביטוח הלאומי כנכה בשיעור 100% עקב מחלת הפוליו, קיבל במרץ אשתקד צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון בלשכת ההוצאה לפועל. הסיבה להסתבכותו הכלכלית הייתה תביעת דיבה שהוגשה נגדו בשנת 2007, בתקופה שבה עבד כעיתונאי. ההליך המשפטי הסתיים בתשלום של 50 אלף שקל.

במסגרת הליך חדלות הפירעון הסביר החייב, כי בשל העובדה שלא שילם את החוב שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל, במהלך השנים, הוא הפקיד תשלומים חודשיים המצטברים לסכום העולה על החוב המקורי. לטענתו, הוא סבור שאינו חייב דבר לזוכה. עם זאת, הוא הסכים להמלצת הנאמן לשלם סכום נוסף כדי לקבל פטור סופי מחובותיו.

מנגד, הנושה ביקש לבטל את הליך חדלות הפירעון. הוא הגיש סדרת בקשות שנועדו למנוע מהחייב לקבל הפטר, תוך הצגת טענות שונות כגון שהחייב אינו באמת חדל פירעון וכי לרשם ההוצאה לפועל אין סמכות לדון בהליך זה.

במהלך ההליך אושרה תביעת חוב בסך 21,525 שקל, בינואר האחרון המליץ הנאמן, להטיל על החייב צו לתשלום של 2,500 שקל בכל חודש במשך שנה, בדרך זו, החייב יסיים את תשלום החוב במלואו כולל הוצאות ההליך, ולאחר מכן יקבל הפטר.

הרשם קידר דחה את בקשותיו השונות של הנושה לבטל את ההליך, אחת אחרי השנייה. הוא ציין כי כולן הוגשו באיחור ולכן מסיבה זו מוצדק לדחות את הבקשות. בנוסף, בנוגע לטענה לפיה לשכת ההוצאה לפועל חסרה סמכות לדון בהליך בשל גובה החוב, הוא ציין כי למעשה אושרה תביעת חוב אחת על סך 21,525 שקל, שהיא מתחת לסכום המקסימלי המאפשר לנהל הליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל שעומד על 166,627 שקל .  

הרשם דחה גם את טענת הנושה לכך שהחייב אינו אכן חדל פירעון, ולכן אין הצדקה להמשיך ולנהל ההליך בעניינו. "בתיק זה עלה שהחייב חדל פירעון", ציין. "החייב מתקיים כיום מקצבאות בלבד, לרבות קצבת נכות ואזרח ותיק, וכן קצבה לנפגעי פוליו". הוא דחה את האפשרות קיומם של מקורות הכנסה נוספים לחייב מלבד מעבר לקצבאות.

לאחר דחיית כל הבקשות של הנושה, הוחלט לאמץ את המלצת הנאמן, עם שינוי   בסכום ובפריסת החוב. צוין כי המלצת הנאמן מאזנת בצורה היעילה והנכונה ביותר בין מטרות חוק חדלות פירעון ותכליותיו, וכן בין האינטרסים השונים של הצדדים המעורבים. דבר זה נכון במיוחד לאור העובדה שהחייב פרע במהלך השנים לפחות פי שניים מחובו המקורי. לכן, פסק הרשם כי החייב ישלם לקופת הנשייה סכום של  29,690 שקל בפריסה על פני שלוש שנים, ולאחר מכן יקבל הפטר מחובותיו.