שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף, מביע ביקורת נוקבת וחריגה על עו"ד מחמוד ספורי בעקבות עשרות בקשות לתביעות ייצוגיות שהגיש. השופט גרוסקופף מציין, כי יש למנוע מעו"ד ספורי להגיש בקשות דומות בעתיד במיוחד לאור השימוש הפיקטיבי בעמותה במסגרת ההליכים המשפטיים.
מאז 2022, עו"ד מחמוד ספורי הגיש 94 בקשות לתביעות ייצוגיות בשם עמותת "היבה למען האדם הנזקק" נגד רשויות מקומיות, בטענה להפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בכל הבקשות העמותה היא המבקשת היחידה, ללא אדם ספציפי הטוען שנפגע מן ההתנהלות המיוחסת לרשות.
ברוב המקרים, הוגשה בקשה להסתלקות מוסכמת, כאשר העמותה מקבלת לגמול של 1,000 שקל בעוד שספורי מקבל שכר טירחה הנע בין 5,000-4,000 שקל. מעניין לציין, כי באף אחד מהמקרים לא נדונה הבקשה לגופה.
השופט גרוסקופף אומר, "התנהלות זו, אשר מאחוריה עומד אדם אחד - עו"ד ספורי, לא רק שאיננה מגשימה את תכליותיו של חוק תובענות ייצוגיות, אלא מהווה שימוש לרעה במכשיר התובענה הייצוגית".
בהיבט הדיוני, מדובר כאמור בבקשות שלא עומד מאחוריהן לא עומד אדם בשר ודם אלא העמותה עצמה, שהטעם המרכזי, אם לא היחיד לקיומה הוא להוות כסות שמאפשרת לעו"ד ספורי להגיש את הבקשות הללו.
השופט מוסיף, כי הגשת בקשה לתביעה ייצוגית על ידי ארגון מתבצעת רק במקרים חריגים בהם אין אפשרות למצוא תובע ייצוגי. "ענייננו כמובן שונה. אין כל קושי לאתר מבקש או תובע מייצג שהוא אחד מחברי הקבוצה (דהיינו סובל מהלקות לשמה נדרשת ההנגשה הרלוונטית)", מציין השופט, והדגיש כי עו"ד ספורי עצמו נהג כך במסמכים אחרים שהציג".
"השימוש הפיקטיבי בעמותה נעשה אפוא, ככל הנראה, על מנת לחסוך לעו"ד ספורי את המאמץ הכרוך במלאכת האיתור האמורה, ולאפשר לו לנהל הליך ייצוגי על רגל אחת. ברי כי לא לכך כיוון המחוקק ביצירת החריג המתיר ניהול תובענה ייצוגית על-ידי 'ארגון'. כבר מטעם זה, אין לאפשר הגשת הליכים ייצוגיים באמצעות העמותה במודל שייצר עו"ד ספורי - לא בהליכים מושא ערעור זה; ואף לא בהליכים קיימים או עתידיים".
עוד מוסיף השופט, "ניכר כי השימוש שעושה עו"ד ספורי במוסד התובענות הייצוגיות אינו על-מנת לקיים דיון משפטי בטענות שהוא מעלה בבקשות האישור, אלא בכדי שיימצא לו כלי דיוני באמצעותו יוכל לקבל תשלום בגין התרעה על הפרות של הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
שימוש כזה במנגנון התובענה הייצוגית אינו תואם את תכליותיו. אכן, ייתכן שראוי לתגמל אזרחים המצביעים על תקלות כאלה או אחרות ביישום הדין על-ידי רשויות המינהל, ואולם הגשת תובענה ייצוגית איננה יכולה להיות הליך שכל תכליתו היא לאפשר תגמול שכזה. שכר הטרחה והגמול הם אומנם התמריץ הכלכלי להגשתן של תובענות ייצוגיות - המנוע המניע את ההליך הייצוגי - ואולם אין הם יכולים להוות את הטעם הבלעדי לקיומו. מבקש ייצוגי ובא-כוח מייצג צריכים להגיש תובענה ייצוגית מתוך נכונות לנהל הליך ייצוגי, הגשת הליך ייצוגי אך ורק בכדי לקבל תגמול בעבור התרעה על הפרות חוק היא "בגדר שימוש לרעה בהליך הייצוגי".
כל אזרח יכול לפנות לכל רשות ולהתריע על הפרת חוק, היא רשאית לתגמל אותו אם רצונה בכך, אבל "אין בכך כדי לאפשר לאותו אזרח, שהוא במקרה גם עורך דין, להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית אך ורק על-מנת לזכות בתגמול בעבור התרעה על מחדלי הרשות. ההליך הייצוגי הוא מנגנון שעלותו גבוהה מדי בהקשר זה, הן מבחינת מערכת בתי המשפט, והן מבחינת הנתבע. השימוש בו בנסיבות שתוארו לעיל הוא לא רק בגדר בזבוז משאבים משווע, אלא יש בו גם משום זילות ההליך הייצוגי".
הדברים צויינו כשעו"ד ספורי חזר בו מערעור על דחיית בקשתו לתביעות ייצוגיות נגד עיריות אילת וקרית גת, ובמסגרת ההליך - העמותה חויבה בהוצאות בסך 15,000 שקל. השופטים דוד מינץ ויוסף אלרון הסכימו עם גרוסקופף.
Kommentare