השופטת אורלי מור-אל בדיונים באולמה שהיא משרה אווירה עניינית וטובה

מאת: שלמה בוצ'צ'ו

אל תחפשו את הצדק רק במקומות העליונים. האוויר שם דליל ופעמים רבות כך גם הצדק. אם תרדו מעט – תגלו שהשופטים בשלום ובמחוזי הדואגים לאזרח הקטן ואינם חוששים להעניק סעד, גם אם זה לצאת כנגד מערכות משומנות היטב. הכירו את "לוחמת הצדק" השופטת אורלי מור-אל. 

השופטת אורלי מור-אל מכהנת כבר למעלה מעשור בתור שופטת בית המשפט השלום. ניסיונה הרב אינו בא על חשבון רגישותה וחריצותה. הביקורות הטובות במסדרונות מעידות על שופטת משכמה ומעלה השולטת בפרטי התיקים שמוגשים בפניה ועל הכנה מעולה לקראת הדיונים. יש שאומרים "כפי שהיא מקדמת את ההליכים בצורה יעילה – כך ראוי שיקדמו אותה למחוזי". ניכר בדיונים באולמה שהיא משרה אווירה עניינית וטובה, בחביבות טבעית המלווה בחיוכים.

השופטת מור-אל החלה את דרכה במשרד המשפטים בהתמחות אצל היועץ המשפטי לממשלה דאז מר יוסף חריש ומנהלת מחלקת הבג"צים דאז נילי ארד (שופטת בדימוס). עבדה כעשור שנים כפרקליטה במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ועוד כשבע שנים עבדה כפרקליטה בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי). בשנת 2012 מונתה לשופטת בית משפט השלום בתל אביב ומאז עושה חיל בכל תחומי הנזיקין והרגישות כלפי האזרח המבקש סעד לעוולה.

כך למשל, השופטת מור-אל קיבלה תביעה שהגיש אב כבן 30 ששבר את הקרסול כשהשתמש עם בתו בת ה-3.5 במגלשת אקסטרים בגן שעשועים בפארק המדע ברחובות. היא קבעה שהעירייה ויבואנית המתקן יפצו אותו בכ-45 אלף שקל. נסיבות האירוע התרחשו לפני כחמש שנים, עת הגיע התובע עם בתו הפעוטה לגן שעשועים חדש שנפתח בפארק. הוא עלה עם הילדה למגלשה ארוכה ובמהלך הירידה מטה, עקב המהירות הגבוהה, נוצר חום רב ובתו החלה לבכות. הוא ניסה להאט את מהירות הגלישה ורגלו נתקעה בדופן המגלשה והסתובבה. כתוצאה מכך נגרם לו שבר בקרסול. לדבריו, בדיעבד התברר לו שהיו תלונות נוספות על מסוכנות המגלשה אך העירייה לא עשתה דבר להסרת המפגע. בעקבות כך פסקה כי העירייה והיבואנית התרשלו וכן התברר שמהירות הגלישה במגלשה הייתה בלתי סבירה, גרמה להיווצרות חום כתוצאה מהחיכוך ולפציעת התובע.

במקרה אחר, קיבלה תביעה של נהג שנפגע בתאונת דרכים ולאחר מכן אובחן כחולה בפיברומיאלגיה. במקרה זה טענה חברת הביטוח "כלל" שאי אפשר לייחס את מצבו הרפואי דווקא לתאונה הזו, שכן הוא נפגע בעבר בתאונת דרכים אחרת, אבל השופטת אורלי מור-אל חשבה אחרת. הנהג, בן 44 וספר במקצועו, נפגע עם אשתו בתאונת דרכים בשנת 2014 כאשר רכב פגע במכוניתם מאחור. הוא היה בדרך חזרה מעבודתו ולכן התאונה הוכרה בביטוח לאומי כתאונת עבודה. לאחר האירוע הוא התלונן על כאבי צוואר וגב, כאבים בכל הגוף המלווים בעייפות וקושי בתפקוד, ולאחר בירור רפואי אובחן כחולה בפיברומיאלגיה. מומחה בתחום הראומטולוגיה מטעם בית המשפט קבע שנותרה לו נכות בשיעור 10% בגין המחלה. חברת "כלל" טענה שלא ניתן לקבוע שתלונות הנהג על אודות תסמיני המחלה אמינות. אבל השופטת אורלי מור-אל אימצה חוות הדעת רפואית של מומחה שציין שגם אם נקבעה לתובע נכות בעבר, אין לייחס אותה למצבו כיום כיוון שרק לאחר התאונה הנוכחית הוא החל להתלונן על עייפות וכאבים ואובחן כחולה בפיברומיאלגיה.

במקרה נוסף, קבעה השופטת מור-אל כי קניון רמת אביב חייב לפצות בכ-100 אלף שקל עובדת סניף סופר-פארם במקום שהחליקה על שלולית מים בחניון. השופטת פסקה שהקניון לא דאג לשבילים להולכי רגל ולשלטי זהירות, ולא הציב מספיק עובדי ניקיון. האירוע התרחש בשנת 2016 כאשר התובעת הייתה בת 63. היא סיימה את עבודתה בסניף ובדרכה למכוניתה בחניון החליקה על נוזל שלא הבחינה בו. היא שברה את הירך, אושפזה, עברה ניתוח ונדרשה לתקופת שיקום ממושכת. ביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה ושילם לה תגמולים בסך כ-30 אלף ₪. בתביעה שהגישה נגד הקניון טענה העובדת שהוא לא דאג לביטחונה כמשתמשת בחניון והוא אחראי לפצות אותה על נזקיה מהתאונה. השופטת הטילה את האחריות לתאונה על הקניון, שיכול היה לצפות שבחודשי הקיץ עלולים להיווצר מפגעי מים ממזגני המכוניות. למרות זאת, הנהלת הקניון לא דאגה להציב יותר עובדי ניקיון, להציב שלטים המזהירים מפני הסכנה, לדאוג לשבילים מיוחדים להולכי הרגל או לרצפה פחות מחליקה.

מקרים אלו הם פסיקות מן השנה האחרונה בלבד. במהלך עשור השנים שהשופטת מור-אל משמשת בתור שופטת ניכר שעניינו של האזרח הנפגע עומד בראש מעייניה. אין זה אומר כי כל תביעת סרק מתקבלת אך גם במקרים בהם טועה התובע בטענותיו, היא מציגה לו את הדרכים החלופיות בהן כדאי לא לנקוט כדי שלא יבזבז את משאביו ואת משאבי בית המשפט. ניתן רק להצטרף לתקווה ששופטים כמוה ימצאו את עצמם מקודמים – בעיקר כי מגיע לנו, הציבור, שופטים כאלו.