הוצאת קיבוץ המאוחד נמצאת בתהליך רישום סימן מסחר לספר המפורסם "דירה להשכיר" שכתבה הסופרת לאה גולדברג. צעד זה נועד להגן על השם זה מפני שימוש מסחרי על ידי צדדים אחרים. כך קובע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, גרשון גונטובניק, שקיבל את ערעורה של ההוצאה על החלטת רשם הפטנטים וסימני המסחר.
בחודש דצמבר 2022 העניק הרשם דאז, אופיר אלון, אישור לרשום את סימן המסחר אך ורק לשימושים ספציפיים מבין אלו שביקשה ההוצאה, בעיקר לצרכי כתיבה ופרסומות. עם זאת, הבקשה להרחיב את סימן המסחר לשימושים שונים נוספים כגון וידאו, תוכנה, משחקי מחשב, תקליטורים, חומרים חינוכיים, משחקים, צעצועים, חינוך ובידור נדחתה. באפריל 2024 אישר השופט גונטובניק רישום סימן המסחר בכל התחומים הנ"ל למעט חינוך וספורט, שלדבריו הם נרחבים מדי.
זוהי הפעם הראשונה בה בית המשפט קובע שניתן לרשום שם של יצירה תואר של יצירה ספרותית כסימן מסחר. השופט גונטובניק מדגיש כי החלטתו היא ספציפית למקרה של "דירה להשכיר" ומזהיר כי אין להסיק ממנה השלכות רחבות שבהן המצב מובהק פחות.
הוא מתבסס במידה רבה על פסקי דין בינלאומיים, כמו גם על המצב הנוכחי בקידום אינטרסים מסחריים באמצעות יצירות ספרותיות, שאינם מוגבלים רק לספר עצמו. " במקרים המתאימים, יש לאפשר לדיני סימני המסחר להכיל אינטרסים אלה, ואין להותיר את הסופרים ואת הוצאות הספרים מאחור בהשוואה לסרטים, להצגות ולענפים מסחריים אחרים". הוא אמר.
עוד סבר השופט כי אין מניעה מובנית לרשום סימן מסחר המבוסס על כותרת של יצירה המוגנת בזכויות יוצרים. לפיכך, אין מניעה עקרונית לרישום סימן מסחר על שם של יצירה רק משום שהיא מוגנת בזכויות יוצרים. כאשר מוכח ששם היצירה משמש בפועל לבידול המוצר וכמזהה מקור, הרי שהוא מקיים, לכאורה, את תפקידו כסימן מסחר, והוא יכול להיחשב ככשר לרישום. כך באופן כללי, וכך גם בענייננו. אין הצדקה לשלול מראש את הגנת סימני המסחר על שמות של יצירות ,רק משום שהן נהנות מזכויות יוצרים.
במקביל, קיים חשש שהסימן המסחרי עלול לחרוג מעבר לגבולות ההגנה על זכויות יוצרים. עם זאת, יהיה צורך להתייחס לחשש הזה כאשר הזכויות יגיעו לפקיעת תוקף בשנת 2045, לציון 75 שנים למותו של גולדברג, כאשר השופט סבור שיש לכך מענה בדיני סימני המסחר.
השופט קבע כי השם "דירה להשכיר" עומד בקריטריונים לסימן מסחר: הוא מבחין במידה מספקת מבלי להיות תיאורי יתר על המידה כדי לעכב את הזכאות לרישום, הוא בעל אופי ייחודי בשל ההכרה הרווחת שזכה הספר, וכן ההוצאה כבר עושה בו שימוש מסחרי.
השופט גונטובניק מדגיש את החשיבות של נטילת זהירות בעת קבלת קביעות מרחיבות ואומר כי "היות שמדובר בסוגיה תקדימית יש להיזהר מפני קביעות רוחב גורפות. בנסיבות המקרה הנוכחי מדובר ביצירה בעלת מוניטין רב ומוכרת לכול בישראל". הכללת כותרות ספרים אחרים כסימנים מסחריים תהיה מותנית בנסיבות הספציפיות שעל הפרק.
Comentarios