מד"א הפסיק לשבץ עובדת בהריון: בית הדין חייב אותו לשלם כ־64 אלף שקל

בית הדין לעבודה קבע כי מד"א הפלה עובדת בהריון, לאחר שהפסיק לשבצה למשמרות במשך חודשיים ללא שימוע. השופטת רעות שמר בגס (בצילום) ונציגי הציבור קבעו כי העובדת לא פוטרה, אך הריונה היה אחד השיקולים להפסקת שיבוצה. מד"א חויב לשלם לה פיצויים, שכר והוצאות בסכום כולל של כ־64 אלף שקל.
תחילת הפרשה בעובדת שהועסקה במד"א במשך כשנתיים כדוגמת קורונה. ביולי 2022 הודיעה למעסיקיה כי היא בהריון, ובעקבות זאת הועברה למוקד וידאו, שבו לא נדרשה למגע ישיר עם חולי קורונה. בהגיעה לחודש השביעי להריונה הופסק שיבוצה למשמרות, והיא נותרה ללא עבודה במשך חודשיים, ללא שימוע או הסבר.
לטענת העובדת, הפסקת השיבוץ פגעה בהכנסתה בתקופה רגישה, ואף עלולה הייתה להפחית את דמי הלידה שתקבל. בחודש התשיעי להריונה ביקשה מנהלת מוקד הווידאו להשיבה לעבודה, אולם העובדת דרשה תחילה פיצוי על החודשיים שבהם לא שובצה. משסירב מד"א לשלם, הודיעה כי היא רואה בעצמה מפוטרת.
מנגד, מד"א דחה את הטענה שהפסקת השיבוץ נבעה מההריון. לטענתו, ההחלטה התקבלה בשל תפוקות נמוכות של העובדת, בעיות משמעת ופגיעה בסביבת העבודה. עוד טען כי לא פוטרה וכי ניתנה לה אפשרות לחזור למשמרות. העובדת, מצדה, עמדה על כך שהוצאתה מסידור העבודה נעשתה שלא כדין.
במהלך ההליך בחן בית הדין את נסיבות הפסקת השיבוץ, את הטענות לתפקוד לקוי ואת העובדה שההחלטה התקבלה ללא שימוע וללא מעורבות מחלקת משאבי האנוש. נקבע כי מד"א לא הוכיח שתפוקות העובדת היו נמוכות או שלא היו לה הכישורים הנדרשים לתפקיד. בית הדין דחה את הטענה שפוטרה מעבודתה.
בהחלטתו קבע בית הדין: "שוכנענו שהריונה היווה שיקול בהחלטת הנתבעת להפסיק את שיבוצה למשמרות במוקד הווידאו שאליו הועברה בשל הריונה". בכך נקבע כי ההריון השפיע על החלטת המעסיק, וכי הפסקת השיבוץ הייתה בגדר אפליה אסורה, אף שהעובדת הועסקה במשרה חלקית והוצעה לה האפשרות לחזור לעבודה.
בית הדין התייחס גם להוראות חוק עבודת נשים, האוסרות על פגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת בהריון ללא היתר כדין. נקבע כי הפסקת השיבוץ למשמרות פגעה בתנאי העסקתה, וכי לא נדרש שההריון יהיה השיקול היחיד בהחלטה כדי לקבוע שהעובדת הופלתה. בנוסף, נקבע כי לא נערך לה שימוע כדין.
בסופו של דבר, חויב מד"א לשלם לעובדת 40,000 שקל בגין אפליה מחמת הריון, 10,000 שקל בגין אי עריכת שימוע וכ־5,800 שקל בגין הפסד שכר. לכך נוספו 8,000 שקל שכר טרחה והוצאות משפט. החיוב הכולל עומד על כ־63,800 שקל, אף שבית הדין קבע כי העובדת לא פוטרה. 20818-06-23























תגובות