top of page

הקבלן יאיר ביטון, העביר כסף לראש ארגון פשיעה והורשע בהבלנת הון ובמרמה



השופטים דוד מינץ, עופר גרוסקופף וחלאד כבוב מבית המשפט העליון, קיבלו את ערעור המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה והרשיע את יאיר ביטון בעבירות מרמה והלבנת הון, עבירות מהן זוכה ע"י בית המשפט המחוזי.


בעקבות הסכמות קודמות בין הצדדים, יושת על ביטון עונש של תשעה חודשי עבודות שירות וקנס כספי. "חברה ציבורית משמשת כצינור, פשוטו כמשמעו, להעברת כספים לגורמים עבריינים – היא חלום הבלהות של שוק ההון" קבע ביהמ"ש, שאף התייחס לעונש המוסכם וציין כי אין בו כדי להלום את חומרת המעשים ואת חומרת העבירות, אולם הדגיש כי עונש זה הוא חלק מהסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים "בחסותו של בית המשפט".


 כזכור, נגד יאיר ביטון ואחרים הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום בפרשה שעניינה היקשרותה של חברת ב. יאיר, חברה ציבורית שהייתה בניהולו, בקשר עסקי משמעותי עם חברה שאחד מהנהנים ובעל השליטה בה הוא יצחק אברג'יל, שהורשע בעבר כמי שעמד בראש ארגון פשיעה.


על פי כתב האישום, במסגרת הקשר העסקי העביר יאיר ביטון מיליוני ש"ח מהחברה הציבורית לחברה שהייתה בשליטתו של  יצחק אברג'יל, אגב ביצוע עבירות מרמה כלפי מנהליה של החברה הציבורית וכלפי החברה הציבורית עצמה, ותוך הסתרת הקשר העסקי עם החברה שהייתה בשליטתו של אברג'יל .


הכספים אשר הועברו על ידי ביטון לחברה בשליטתו של אברג'יל מצאו את דרכם לאברג'יל עצמו, לבני משפחתו ולמקורביו.


בית המשפט המחוזי בת"א-יפו זיכה את ביטון מכל העבירות שיוחסו לו. פרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה עו"ד רחל מטר ועו"ד שרית משגב, ערערה על זיכוי זה.


בדיון שהתקיים בחודש יולי האחרון, הסכימו הצדדים לקבל את הצעת בית המשפט לפיה ביטון יורשע בעבירה של קבלת דבר במרמה. כמו כן הוסכם כי הונחה תשתית להרשעתו של ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, אולם נותרה מחלוקת בשאלה אם ניתנה לו הזדמנות להתגונן מפני הרשעה בעבירה זו. הוסכם, כי בכל מקרה, יושת על ביטון עונש של תשעה חודשי עבודות שירות וקנס כספי.


כאמור, היום הרשיע בית המשפט את ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, נוסף על קבלת דבר במרמה, לאחר שנקבע כי הייתה לו הזדמנות להתגונן מפני הרשעתו בעבירה זו.


בית המשפט ציין בפסק דינו כי: "מסכת האירועים העומדת בבסיס הפרשייה שלפנינו, בהם חברה ציבורית משמשת כצינור, פשוטו כמשמעו, להעברת כספים לגורמים עבריינים – היא חלום הבלהות של שוק ההון.


ממש כך. במובן זה, הרשעת המשיב בעקבות אירועים אלה מתיישבת באופן מופתי הן עם תכליות חוק איסור הלבנת הון ומטרותיו, הן עם עקרונות היסוד עליהם מושתתת פעילותו של שוק ניירות הערך בישראל – וגם בכך, יש כדי להצדיק את התוצאה המתחייבת בעניינו".


בהחלטתו אף התייחס בית המשפט לעניין עונשו המקל  של ביטון וציין כי "אין בעונש שהושת על המשיב כדי להלום את חומרת מעשיו, אולם ענישה זו מהווה חלק מן ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים בחסותו של בית המשפט, בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של המשיב וההליך שלפנינו, ותו לא".


בדיונים בבית המשפט העליון הופיעו מטעם המדינה עו"ד אופיר טישלר ועו"ד איתי שהם מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ועו"ד עפרה קרמני-אוטולנגי ועו"ד יונתן טל מפרקליטות מחוז ת"א.


מהפרקליטות נמסר בתגובה:  "התעקשותה של פרקליטות המדינה להגיש ערעור על הזיכוי נשאה פרי, והביאה להרשעתו של יאיר ביטון בעבירה של הלבנת הון. תיק זה היה אחד מביטויה החמורים ביותר של תופעה זו, שעה שהוזרמו במסגרתו מיליוני שקלים מחברה ציבורית, המנהלת סכומי עתק השייכים לציבור הרחב, לחברת חזית, ובהמשך מצאו הכספים את דרכם לידיו של ראש ארגון פשיעה.


החלטת בית המשפט, לקבל את עמדת הפרקליטות ולהרשיע את ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, מהווה צעד חשוב במאבק בהלבנת הון ובהעברת מסר הרתעתי"

bottom of page