בלי נציג ובלי סיוע: ישראייר וקווי חופשה ישלמו לנוסעים יחד כ־20 אלף שקל
- 31 ביולי
- זמן קריאה 2 דקות
בתל אביב ובכפר סבא ניתנו שני פסקי דין נפרדים שמציבים קו קשוח מול חברות תעופה ותיירות: שיבוש בטיסה, מלחמה, תקלה טכנית או עומס תפעולי אינם כרטיס יציאה מאחריות. השופט ערן טאוסיג דן בתביעה נגד ישראייר, והשופט איתי רגב דן בתביעה נגד קווי חופשה. בשניהם המסר דומה: נוסע לא אמור להישאר לבד בשדה תעופה בלי מידע, בלי נציג ובלי סיוע בזמן אמת.
במקרה של ישראייר, יוסף ומרים מנדלמן טענו כי טיסתם מלרנקה לתל אביב הוקדמה, ובהמשך התברר להם בשדה כי הטיסה בוטלה ללא הודעה ברורה. לטענתם, לא סופקו להם מזון, שתייה, מידע על זכויותיהם או נציגים מטעם החברה בשדה, והם נאלצו לרכוש כרטיסי טיסה חלופיים. בסופו של דבר, הם נחתו בישראל באיחור של כ־11 שעות.
לטענת בני הזוג, ישראייר לא השיבה את תמורת הכרטיסים בתוך 21 ימים, לא שילמה פיצוי בתוך 45 ימים, ולמעשה “התעלמה מפנייתם” במשך כשנה וחצי. מנגד, ישראייר טענה כי שלחה מסרונים על שינויי הטיסה, כי התובעים בחרו בעצמם שלא לעלות לטיסה המעודכנת, וכי מלחמת חרבות ברזל היא “כוח עליון” שהשפיע על עולם התעופה.
השופט טאוסיג דחה את קו ההגנה המרכזי של ישראייר. הוא קבע כי מדובר ב“טיסה שבוטלה”, וכי החברה לא עמדה בנטל להוכיח חריג הפוטר אותה מפיצוי. בפסק הדין נכתב כי טענות ישראייר נטענו “באופן כללי, ללא ביסוס עובדתי וראייתי מספק”, וכי לא הוצגו ראיות קונקרטיות להשפעה ישירה של המצב הביטחוני או לצעדים שננקטו למניעת השינויים. זו קביעה חדה: טענת מלחמה או מצב ביטחוני אינה מילת קסם שמוחקת את זכויות הנוסעים.
במקרה של קווי חופשה, אלכס שדכן טען כי רכש חבילת נופש לפאפוס עבור שלושה נוסעים, בהם קטין בן 16 בעל צרכים מיוחדים. לאחר צ’ק־אין, בידוק ביטחוני ועלייה למטוס, נמסר להם על תקלה והם הורדו ממנו. לטענתו, הם נאלצו להמתין ללא מידע ברור, ובהמשך מצאו עצמם מחוץ לשדה ללא מזון, שתייה ותנאים בסיסיים. בדיון נאמר כי התביעה “מתמקדת בטיפול באנשים ולא בתקלה הטכנית במטוס”.
מנגד, קווי חופשה טענה כי התובעים הם שביקשו שלא לטוס בטיסה החלופית ובחרו בהשבת תמורה, וכי מדובר בתקלה טכנית חריגה ובלתי צפויה במערכת ההיגוי של מטוס חברת TUS Airways. לטענתה, התקלה חייבה קרקוע של המטוס, הטסת מכונאי ורכיב חלופי מבריטניה, והתרחשה בשיא עונת התיירות ובתקופה של מתיחות ביטחונית. החברה טענה כי פעלה במהירות, ובסופו של דבר חכרה מטוס מחברה אחרת.
השופט רגב לא קיבל את הניסיון לצמצם את אחריות קווי חופשה. הוא קבע כי החברה היא “מארגן” לפי חוק שירותי תעופה, ולכן חלה עליה אחריות ישירה ומשותפת כלפי הנוסעים. עוד כתב כי תקלות טכניות הן “אירוע נפוץ, רווח וצפוי” בפעילות הרגילה של מוביל אווירי, וכי החלת פטור גורף במקרים כאלה “תרוקן את החוק הצרכני מתכליתו ומתוכנו”. בהמשך הבהיר כי גם אם קיימות נסיבות מיוחדות, החברה אינה פטורה מ“חובתה האקטיבית לספק לנוסעים שירותי סיוע הולמים בזמן אמת”. במילים אחרות: התקלה יכולה להסביר את העיכוב, אך לא את היעלמות השירות.
בסופו של דבר, ישראייר חויבה לשלם לתובעים 6,666 שקל בסך הכול, לאחר השבת כרטיסים, פיצוי סטטוטורי, פיצויים לדוגמה והוצאות משפט. קווי חופשה חויבה לשלם לתובע 12,500 שקל, הכוללים פיצוי סטטוטורי, החזר הוצאות ופיצוי בגין עוגמת נפש. 81534-01-26/77920-08-25
תגובות