סכסוך בין עורכי דין נגמר בהפסד: הערעור נדחה ו־30 אלף שקל הוצאות

מאת: דוד אורן,

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערעור שהגישה דלית ויטון נגד עורך הדין יוסי אלפיה ואדם נוסף, במסגרת סכסוך שכנים ממושך שהפך לשורת תלונות, פניות לרשויות והליכים משפטיים. סגן הנשיא רם וינוגרד והשופטות שושנה ליבוביץ ותמר בר־אשר (בצילום) קבעו כי אין מקום להתערב בפסק הדין של בית משפט השלום בירושלים, שדחה את תביעתה במלואה.

ההליך החל בתביעה שהגישה ויטון לבית משפט השלום בירושלים, בפני השופט נאיל מהנא. ויטון דרשה פיצויים בגין לשון הרע, פגיעה בפרטיות, עוגמת נפש ותלונות שלטענתה הוגשו נגדה שלא כדין. באפריל 2026 דחה בית משפט השלום את התביעה, לאחר שקבע כי ויטון לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש.

לטענת ויטון, בין הצדדים מתנהל “סכסוך מר” מאז שנת 2014, לאחר שלדבריה האדם הנוסף ניסה לנכס לעצמו במרמה שטחים השייכים לה. בפסק הדין של בית משפט השלום בירושלים, שניתן בידי השופט נאיל מהנא (בצילום), צוין כי ויטון טענה שבעקבות זאת החלו נגדה איומים, תלונות סרק ופניות חוזרות לרשויות, שנועדו לפגוע בה ולהפעיל עליה לחץ.

ויטון טענה כי החל משנת 2015 פעל אותו אדם נגדה באופן אובססיבי, בין היתר באמצעות תלונה למשטרה על שימוש ברחפן וצילום ברשות היחיד, תלונות לרשויות מקומיות בנוגע להטענת רכב שלא כדין, וכן באמצעות התנהלות נטענת נגדה במפגש במלון כרמים.

נגד אלפיה טענה ויטון כי הגיש נגדה תלונת סרק ללשכת עורכי הדין, שבה ייחס לה התחזות, התנהגות לא הולמת והגשת תצהירים שקריים. בין היתר נטען כי הציגה עצמה באתר האינטרנט שלה כ“אדריכלית”, אף שאינה כזו. בפסק הדין צוין כי ויטון ואלפיה הם עורכי דין.

הסכומים שנתבעו היו גבוהים. ויטון דרשה מהאדם הנוסף 359,600 שקל, מתוכם 210 אלף שקל בגין לשון הרע, 100 אלף שקל בגין פגיעה בפרטיות ו־49,600 שקל בגין עוגמת נפש. מאלפיה דרשה 141,800 שקל, ובנוסף דרשה מהנתבעים 96,900 שקל בגין נזק לא ממוני.

מנגד, אלפיה והאדם הנוסף הכחישו את הטענות וטענו כי פניותיהם לרשויות ולבתי המשפט נעשו כדין, וכי תוכנן היה אמת. בין היתר טענו כי ויטון הציגה עצמה כ“אדריכלית”, הסתירה עובדות מבית המשפט ואף הקליטה בסתר ישיבת גישור.

בית משפט השלום דחה את התביעה במלואה וקבע כי ויטון לא הרימה את נטל ההוכחה. עוד נקבע כי רבות מטענותיה הופרכו או נדחו מכוח הגנות מהותיות, אחרות כבר נדונו והוכרעו בהליכים קודמים, ומהימנותה נמצאה פגומה. המחוזי אימץ את הקביעות וקבע כי הן נשענו על הראיות שהוצגו, וגם על אלה שלא הוצגו.

הרכב המחוזי הדגיש כי ערכאת ערעור אינה מתערבת בקלות בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית. עוד נקבע כי גם אם הפניות לרשויות נעשו על רקע סכסוך מר ומתמשך, אין בכך כשלעצמו כדי לשלול את ההגנות שבחוק איסור לשון הרע.

השופטים מתחו ביקורת חריפה על התנהלות הצדדים וקבעו כי ההליכים המשפטיים והרשויות הפכו לכלי לניגוח הדדי ולליבוי הסכסוך. לדבריהם, הגשת תביעות סרק מכלה זמן שיפוטי ופוגעת בבעלי דין הפונים לבית המשפט בידיים נקיות.

בסופו של דבר, הערעור נדחה. ויטון תשלם לאלפיה ולירון חן הוצאות בסך 20 אלף שקל. בנוסף, אלפיה וחן ישלמו כל אחד 5,000 שקל לאוצר המדינה, לאחר שהמחוזי קבע כי ההליכים המשפטיים והרשויות שימשו ככלי לניגוח הדדי ולליבוי הסכסוך בין הצדדים. 36899-05-26

סכסוך בין עורכי דין נגמר בהפסד: הערעור נדחה ו־30 אלף שקל הוצאות