תיירת מארה"ב נכנסה לשטח צבאי סגור, הורחקה מישראל ותשלם 5,000 שקל
- לפני 3 שעות
- זמן קריאה 2 דקות

מאת: שלמה בן ברוך, בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, בפני השופט המחוזי עודד מאור, דן בערעור שהגישה לילה שרית סטילמן, אזרחית ארה"ב, נגד רשות האוכלוסין וההגירה. במרכז ההליך עמדה הרחקתה מישראל, לאחר שנעצרה באזור הכפר בורין במהלך מסיק זיתים בשטח שהוכרז כשטח צבאי סגור.
הערעור נולד מאירוע שהתרחש ביום 29 באוקטובר 2025. סטילמן, שנכנסה לישראל באשרת תייר מסוג ב/2, השתתפה במסיק זיתים שאורגן על ידי ארגון “רבנים לזכויות אדם”. לטענתה, היא הגיעה לישראל כדי לשהות בירושלים ולהשתתף בתוכנית “אחוות עמים” של השומר הצעיר העולמי.
לפי פסק הדין, סטילמן נעצרה על ידי משטרת ישראל באזור הכפר בורין, ונחקרה בחשד להפרת הוראה חוקית ולהתנהגות העלולה להפר את שלום הציבור. לטענתה, לאחר שהוצג צו האלוף, האוטובוס שבו נסעה הסתובב, והיא סברה כי הקבוצה נסעה למקום אחר, שאינו כלול בצו.
מנגד, רשות האוכלוסין טענה כי נציגי הצבא הודיעו לחברי הקבוצה שהם נכנסים לשטח צבאי סגור, וכי עליהם לעזוב את המקום. לטענת הרשות, למרות ההודעה המשיך האוטובוס לאזור המהווה שטח צבאי סגור, ולכן ביטול אשרת התייר והוצאת צו ההרחקה נעשו כדין.
לאחר חקירתה הועברה סטילמן לרשות האוכלוסין, וביום 30 באוקטובר 2025 נערך לה שימוע בפני ממונה ביקורת הגבולות. בסיום השימוע בוטל רישיון השהייה שלה, בשל “כניסה לשטח צבאי סגור, הפרת סדר ציבורי”. למחרת, ביום 31 באוקטובר 2025, הורחקה סטילמן מישראל.
סטילמן טענה כי בית הדין לעררים שגה כאשר הותיר את צו ההרחקה על כנו. לדבריה, היא לא ידעה שהיא מפרה צו שטח צבאי סגור, צו האלוף הוצא בחוסר סמכות, והרשות אימצה באופן “עיוור” מדיניות של המשטרה, במקום להפעיל שיקול דעת עצמאי בעניינה.
השופט מאור דחה את טענות סטילמן ביחס לצו האלוף, וקבע כי הטענה שהצו הוצא בשל הגעת הקבוצה למסיק “אינה מבוססת”. עם זאת, הוא הסתייג מהקביעה הגורפת של בית הדין לעררים, שלפיה כל פעילות התנדבותית באשרת תייר אסורה, וכתב כי קביעה זו “איננה מדויקת”.
לצד דחיית הערעור, השופט מאור מתח ביקורת על אופן ניהול דיון המשמורת. הוא הזכיר כי החזקה במשמורת היא למעשה מעצר של אדם השוהה בישראל שלא כדין עד להרחקתו, וכי הליך הביקורת השיפוטית “אינו עניין של מה בכך”, ואין להפוך אותו ל“מראית עין בלבד”.
בפסק הדין צוין כי סטילמן נכחה פיזית באולם, אך הדיין שניהל את הדיון לא ישב באולם אלא הופיע מרחוק באמצעות מסך. השופט מאור כתב כי כס השיפוט “נותר מיותם”, והוסיף כי “קשה להלום” מצב שבו מוחזק ניצב לבדו באולם ומדבר אל “דמות מבעד למסך”.
השופט מאור הדגיש כי על בית הדין לביקורת משמורת מוטלת חובה מוגברת לפקח על חוקיות המעצר, להבטיח את זכויותיו החוקתיות והאנושיות של הזר, ולוודא שחירותו לא תיפגע מעבר לנדרש. לדבריו, הדברים נוגעים ל“לב לבו של ההליך ההוגן ותקינותו”.
בסופו של דבר, הערעור נדחה. בית המשפט קבע כי לא נפל בהחלטת בית הדין לעררים פגם המצדיק את התערבותו, כך שצו ההרחקה שהוצא נגד סטילמן נותר על כנו. עם זאת, נרשמה הודעת רשות האוכלוסין שלפיה אם תאושר בעתיד בקשתה של סטילמן לאשרה, צו ההרחקה יבוטל. סטילמן חויבה בהוצאות בסך 5,000 שקל. 52164-05-26























תגובות