top of page

בית המשפט דחה ערעור של איש פרסום וחייב אותו לשלם יותר מ־200 אלף שקל

  • 5 ביוני
  • זמן קריאה 2 דקות

בית המשפט המחוזי מרכז־לוד דחה ערעור שהגיש בעל עסק בתחום הפרסום והמיתוג, לאחר סכסוך כספי סביב הפקת “ועידת ההלכה המרכזית” שנערכה באקספו תל אביב עבור עמותת “הבינני - המכללה היהודית”. פסק הדין עסק בשאלה מי התחייב לשלם עבור האירוע, ומהו היקף החוב שנותר לאחר סיומו.


לפי פסק הדין, בין הצדדים הייתה היכרות מוקדמת על רקע לימודים משותפים בישיבות, ואף שיתוף פעולה קודם באירועים שונים. יוזם האירוע, שפעל מול העמותה בתחום הפרסום, ביקש להפיק כנס גדול באקספו תל אביב בנובמבר 2022, מתוך ציפייה כי מכירת כרטיסים וחסויות יכסו את העלויות ואף יניבו רווח.


לטענת בניהו בן דוד, שניאור גנדל היה הגורם היחיד שהתחייב כלפיו לשלם עבור ההפקה, אישר את התקציב בזמן אמת והיה מעורב בפרטי האירוע לכל אורכו. לדבריו, הצדדים ניהלו קובץ אקסל משותף שבו עודכנו עלויות ההפקה, הספקים ורכיבי האירוע, וגנדל אישר את הסכומים ואת התמחור הכולל.


לפי התביעה, עלות האירוע עמדה על כ־277 אלף שקל, כולל מע"מ. מתוך הסכום הופחתו מקדמה של 40 אלף שקל שהועברה מכספי העמותה, וכן כ־29 אלף שקל שהתקבלו מחסויות. לטענת בן דוד, לאחר הקיזוזים נותר חוב של 207,938 שקל, שלא שולם למרות פניות חוזרות ונשנות.


מנגד, גנדל טען כי שימש רק “מתווך” בין העמותה לבין המפיק, וכי האחריות הכספית רובצת לפתחה של העמותה בלבד. לדבריו, הוא לא התחייב באופן אישי לשלם עבור האירוע, לא נהנה מהכנסותיו, וכל מעורבותו הסתכמה בהעלאת רעיון ההפקה ובחיבור בין הצדדים.


עוד טען גנדל כי בן דוד לא הציג קבלות, אסמכתאות וראיות מספקות להוכחת גובה החוב. לטענתו, קובץ האקסל שעליו התבססה התביעה היה “קובץ דינמי” שניתן לעריכה ושינוי בכל עת, ולכן לא ניתן לראות בו ראיה אמינה או מסמך מחייב. בנוסף טען כי חלק מההקלטות וההתכתבויות הוצגו לו לראשונה רק במהלך הדיון בבית המשפט.


מנגד, בן דוד טען כי נגרם לו עוול כלכלי קשה לאחר שנאלץ לשאת לבדו בחובות הפקת האירוע, למרות שאין מחלוקת כי האירוע אכן התקיים והופק בפועל. לדבריו, קובץ האקסל היה קובץ שיתופי שלא ניתן לבצע בו מניפולציות חד־צדדיות, וכל שינוי או עדכון בוצעו בידיעת הצדדים.


השופטת יעל מושקוביץ (בצילום) דחתה את הערעור וקבעה כי בית משפט השלום התרשם באופן בלתי אמצעי מהעדים והעדיף את גרסת בן דוד ועדיו על פני גרסת גנדל, שנמצאה “רוויה סתירות”. עוד נקבע כי גנדל אישר מראש את תקציב האירוע, ולכן לא הייתה חובה להציג קבלות עבור כל הוצאה והוצאה.


בסופו של דבר, נדחה הערעור במלואו. בית המשפט הותיר על כנו את החיוב הכספי בסך 207,938 שקל, בתוספת ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 25 אלף שקל. בנוסף חויב גנדל לשלם 5,000 שקל נוספים בגין הוצאות הערעור בבית המשפט המחוזי. 30775-12-25


 
 
 

תגובות


bottom of page