חוקרים ביקשו לעיין בתיקים צבאיים סודיים; הנשיאה הזהירה: "סיכון רב למדינה"
- 5 ביוני
- זמן קריאה 2 דקות
בית הדין הצבאי לערעורים דחה ברובו בקשה חריגה שהגישו חוקרי מכון “עקבות”, אדם רז וליאור יבנה, לעיין בשורת תיקים היסטוריים שהתנהלו בבתי הדין הצבאיים מאז קום המדינה. נשיאת בית הדין הצבאי לערעורים, אורלי מרקמן (בצילום), קבעה כי חשיפת החומרים עלולה לפגוע ביחסי החוץ של ישראל ובאינטרסים ביטחוניים רגישים.
הבקשה עסקה בתיקים פליליים ישנים משנות ה־40, ה־50 וה־70, ובהם פרשות שנדונו גם בדלתיים סגורות מטעמי ביטחון המדינה. החוקרים, שיוצגו בידי עו"ד שלמה זכריה, טענו כי מדובר במחקר היסטורי בעל עניין ציבורי רחב, וכי חלוף עשרות השנים מצדיק לאפשר עיון במסמכים ובפרוטוקולים.
לפי הבקשה, המבקשים ביקשו לעיין, בין היתר, בתיקים שעסקו בעבירות שביצעו חיילי צה"ל בשנותיה הראשונות של המדינה, וכן בפרשות ביטחוניות מתקופת מבצע ליטאני. לטענתם, קיימים כבר פרסומים פומביים על חלק מההליכים, ולכן החשש מפגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ אינו מבוסס עוד.
המבקשים הדגישו כי לא ביקשו, בשלב זה, לפרסם את החומרים, אלא רק לעיין בהם לצורכי מחקר. לדבריהם, ככל שיבקשו בעתיד לפרסם מסמכים מתוך התיקים, יפנו לאישור הצנזורה הצבאית בהתאם לנהלים המקובלים. עוד נטען כי העיון עשוי דווקא לחזק את הטענה שמערכת המשפט הצבאית פעלה לאורך השנים לאכיפת הדין גם במקרים רגישים.
מנגד, התביעה הצבאית הראשית התנגדה לבקשה וטענה כי גם כיום, עשרות שנים לאחר ניהול ההליכים, חשיפת הפרוטוקולים והמוצגים עלולה לגרום “פגיעה ניכרת ביחסי החוץ של המדינה, ברמה של ודאות קרובה”. עמדת התביעה התבססה על חוות דעת מקצועיות של משרד החוץ וגורמי ביטחון.
במסגרת ההליך הוגשה לבית הדין גם עמדת משרד החוץ, שלפיה קיימת סכנה כי החומרים ינוצלו “באופן ציני, מטעה ומגמתי” בידי גורמים בינלאומיים הפועלים נגד ישראל. עוד נטען כי מדובר בתקופה רגישה במיוחד בזירה הבינלאומית, ולכן אין מקום לחשוף מידע נוסף מעבר למה שכבר פורסם בעבר.
השופטת מרקמן קבעה כי עקרון פומביות הדיון הוא עיקרון יסוד במשפט הישראלי, אך הדגישה כי הוא אינו מוחלט. בהחלטה צוין כי כאשר קיימת אפשרות לפגיעה ביחסי החוץ של המדינה, בביטחונה או בפרטיות המעורבים, ניתן להגביל את זכות העיון גם בחלוף שנים רבות ממועד ניהול ההליכים.
בסופו של דבר, קבע בית הדין כי המבקשים לא הצליחו להרים את הנטל הנדרש כדי להצדיק עיון בתיקים שנדונו בדלתיים סגורות. בהחלטה נכתב כי הוצגו “נימוקים קונקרטיים, מבוססים ומשכנעים”, המלמדים על “סיכון רב” לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל ובאינטרסים ביטחוניים נוספים. הבקשה נדחתה אפוא בחלקה. ב"ש 60891-04-24
תגובות