לאחרונה במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, נכשל סטודנט למשפטים בבחינה אמריקאית באמצעות תוכנה מקוונת. התלמיד ניגש לבחינה מספר פעמים, ללא הצלחה. מכיוון שזה היה הקורס האחרון שנדרש לתואר הראשון שלו.
הסטודנט הנכשל פנה אל אנשי המכללה וביקש לצפות בסרטון המתעד את תהליך הבחינה. בעוד שהמכללה אפשרה לו לצפות בסרטון באתר, הם דחו את בקשתו לקבל עותק.
הסטודנט המשיך והגיש תביעה נגד המכללה ונגד המועצה להשכלה גבוהה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ודרש לקבל עותק. הוא טען לפי חוק זכויות הסטודנט כי הסרטון מהווה מחברת בחינה וכי החוק קובע כי "מוסד יאפשר לסטודנט לעיין בכל מחברת בחינה שנבחן בה".
השופט גרשון גונטובניק ניהל את התיק בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לאחר שיקול דעת מדוקדק, קבע השופט כי החוק מעניק אפשרות לקבל העתק של מחברת הבחינה להבדיל מטופס הבחינה.
הוא קבע גם כי הסבר זה, עולה בקנה אחד עם החוק ושם דגש על זכות ערעור אפקטיבית. השופט אף הביע חשש באם המכללה נהגה בשרירות כאשר לא אפשרה למסור עותק של הבחינה, למרות שאינה מחויבת בכך.
גונטובניק קבע, כי המכללה הציגה יושרה והסבירה מדוע אינה מעוניינת לחשוף את טופסי הבחינות. "מדובר בבחינות ברירה, שהמרכז מעוניין להשתמש בשאלות בעתיד. ככל שטופסי הבחינה יחשפו, קשה ליצר מאגרי שאלות שניתן יהיה לחזור עליו. זהו טעם סביר".
סוף דבר: השופט חייב את הסטודנט בהוצאות של 15 אלף שקל, מאחר שהתובע הוא אדם פרטי וחסך זמן שיפוטי יקר והעלה סוגיה בעלת חשיבות.
Comments