יוצרי "חגיגה בסנוקר" תובעים 700 אלף מחברות שבשליטת משה אדרי
- 3 בפבר׳
- זמן קריאה 2 דקות
בלעדי: בית משפט השלום בהרצליה דן בימים אלה בתביעה חריגה וטעונה, שנוגעת בלב הקולנוע הישראלי ולשאלת גבולות השימוש ביצירות תרבות בעידן הבינה המלאכותית. את התביעה הגישו הבמאי והתסריטאי בועז דוידזון והתסריטאי אלי תבור, בטענה לפגיעה מתמשכת ושיטתית ביצירות פולחן ישראליות שהפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות המקומית.
בועז דוידזון, המתגורר דרך קבע בלוס אנג'לס, נחשב לאחד הבמאים הישראלים המובילים והמשפיעים ביותר, עם קריירה בינלאומית ארוכת שנים והכרה גם מחוץ לישראל. לצדו עומד אלי תבור, תסריטאי עטור פרסים המתגורר בתל אביב, שחתום על עשרות תסריטים שעיצבו את הז’אנר הפופולרי בקולנוע הישראלי והפכו לחלק בלתי נפרד מהזיכרון הקולקטיבי.
הנתבעות הן סרטי יונייטד קינג אחזקות 1999 בע״מ, סרטי יונייטד קינג הפצה 1990 בע״מ ו־אן.אם.סי יונייטד אנטרטיינמנט בע״מ - מהחברות החזקות והמשפיעות בשוק ההפצה והקולנוע בישראל. לפי כתב התביעה, החברות מחזיקות בזכויות הקרנה בלבד, אך חרגו מהן באופן שיטתי, תוך אישור שימושים מסחריים ועיבודים שלא הוסכמו עם היוצרים.
במרכז הפרשה ניצב גם משה אדרי, מבעלי השליטה ביונייטד וחתן פרס ישראל למפעל חיים. לטענת התובעים, אדרי היה מקבל ההחלטות המרכזי בנוגע לשימוש ביצירות, היה מעורב בהידברויות אישיות עימם ואף נתן הבטחות חוזרות לשמירה על זכויותיהם - הבטחות שלטענתם הופרו. בכתב התביעה מצוטטים גם מסרונים אישיים חריפים, שבהם נטען כי הופרה התחייבות מפורשת וכי היצירות סולפו באופן שפגע בכבודן האמנותי.
סכום התביעה עומד על 700 אלף שקלים: כ־600 אלף שקלים בגין הפרת זכויות יוצרים וזכויות מוסריות, או לחלופין הפרת הסכם ועשיית עושר ולא במשפט, ועוד 100 אלף שקלים בגין עוגמת נפש ופגיעה במוניטין. התובעים מציינים כי הסכום הועמד משיקולי אגרה וזהירות דיונית, ואינו משקף בהכרח את מלוא היקף הרווחים שהופקו מהשימושים הנטענים.
התביעה נסובה סביב שלושה סרטי פולחן: "צ'רלי וחצי", ,חגיגה בסנוקר”, ו־"אלכס חולה אהבה". לטענת היוצרים, הם בלבד עיצבו את הדמויות, העלילה, הדיאלוגים והשפה הקולנועית הייחודית, ולכן הם בעלי הזכות המוסרית הבלעדית והבלתי ניתנת לוויתור ביצירות. כל שימוש בדמויות ובשפה זו, כך נטען, יוצר זיקה מיידית ליצירה המקורית וליוצריה.
שורשי הסכסוך נעוצים כבר בשנת 2014, אז שודרה פרסומת של מקדונלד'ס שכללה קטעים מ"צ'רלי וחצי". הפרשה הסתיימה בהסכם פשרה, שבו התחייבה יונייטד להימנע מכל שימוש פרסומי עתידי ביצירות. לטענת התובעים, הסכם זה סימן קו אדום ברור, והפרתו החוזרת מעצימה את חומרת המעשים המיוחסים לנתבעות כיום.
נקודת הרתיחה, לפי כתב התביעה, הגיעה בספטמבר 2025 עם עליית קמפיין פרסומות של יבואנית הרכב פריסבי. הפרסומות שילבו דמויות, סצנות, טקסטים ומוזיקה המזוהים עם "חגיגה בסנוקר", תוך עיבוד מחודש - ובחלק מהמקרים שימוש בבינה מלאכותית, לרבות "החייאה" של דמויות אייקוניות. לטענת התובעים, נעשה שימוש בטכנולוגיות AI לשינוי הבעות, תנועות שפתיים וקולות של דמויות המזוהות עם השחקנים זאב רווח ויהודה ברקן, שהלכו לעולמם, באופן שפגע ביצירה ובזכר השחקנים שהלכו לעולמם.
לדברי היוצרים, קמפיין פריסבי אינו מקרה בודד אלא חלק מדפוס רחב: פרסומות נוספות, שילוט חוצות, הצגות ומחזות זמר, קמפיינים ל"יום הקולנוע הישראלי,, עיבודים אנכיים לרשתות החברתיות ואף שימוש בדמויות הסרטים על כרטיסי הגרלה. בין היתר נטען לשימוש בדמויות הסרט “סנוקר” על כמיליון כרטיסי חישגד, עם פוטנציאל הכנסה של כ־10 מיליון שקלים.
דוידזון ותבור טוענים כי מדובר בשימוש מסחרי שיטתי ביצירותיהם, הכולל עיבודים ושינויים שנעשו, לטענתם, ללא קבלת הסכמתם וללא מתן קרדיט הולם. באמצעות התביעה, הם מבקשים מבית המשפט להכריע בשאלת חוקיות השימושים הנטענים, לרבות ביחס להיקף הזכויות המוסריות של היוצרים ולשימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ביצירות קולנועיות. (צילומים מתוך כתב התביעה שהוגש לביהמ"ש בהרצליה).
תגובות