אישום: שני עורכי דין חשודים בהונאה של מאות מיליונים - כך פעלה השיטה
- מגזין בית המשפט
- לפני 23 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט המחוזי בחיפה דן בשני כתבי אישום שהגישה פרקליטות המדינה נגד עו"ד מוחמד מוקארי, עו"ד אמיר גראיסי, המהנדס תאבת חטיב, עבד ארחמאן מוקארי, וחברת סאראי בצפון. המסמכים שהוגשו לבית המשפט מייחסים לנאשמים עבירות מרמה, זיוף, קבלת דבר במרמה, והלבנת הון בהיקף העולה על 200 מיליון שקלים.
השופטת במחוזי מתייחסת לפרטים המפורטים בחומר שהוגש, ולפיהם הנאשמים פעלו במסגרת תכנית מרמה שיטתית לשיווק קרקעות בבעלות רשות מקרקעי ישראל באזור סכנין. לפי הנטען, הוצגו מצגי שווא, זויפו מסמכים רשמיים, והוסתר מקורם של כספי מרמה שנגבו מהרוכשים במהלך התקופה המפורטת בכתבים.
על פי כתב האישום, שיווקו הנאשמים בין השנים 2016 ועד 2020 קרקעות הרשומות בבעלות רשות מקרקעי ישראל, ללא ידיעתה ובניגוד לדין. זאת, באמצעות חברת סאראי וביוזמת מוקארי, תוך הצגת סיפור כוזב שלפיו בוצעה עסקת חליפין שהעניקה לו אפשרות לשיווק מיידי של הקרקעות ללא מכרז.
כתב האישום מתאר כי הרוכשים הסתמכו על המצגים, ושילמו לנאשמים במזומן, בשיקים, ובהעברות בנקאיות סכום כולל שאינו נמוך מ־65 מיליון שקלים, שהועבר לחשבונות חברת סאראי. לפי כתב האישום, נגבו הכספים תוך הצגת נתונים כוזבים שנחזו לאשר זכויות בקרקעות שלא הוקצו כדין לרוכשים.
הפרקליטות מייחסת למוקארי, לחברת סאראי, לגראיסי, ולחטיב זיוף של עשרות מסמכים רשמיים של ועדת פטור ברשות מקרקעי ישראל. בין המסמכים נכללו דיווחי מס, אישורי תשלום מס, ושטרי מכר שנחזו לשאת חתימות של בעלי תפקידים ברשות, אשר הועתקו ממקורות מקוריים באמצעות תוכנת מחשב.
מסמכים מזויפים אלה הוצגו לרוכשים, לרשויות המס, ולבתי המשפט במטרה ליצור מצג של עסקאות תקינות, וכדי למנוע חשיפת תכנית המרמה. לפי המסמכים המצורפים לתיק, נוצרה לכאורה תמונה של הקצאת קרקעות לרוכשים, אף שבפועל לא אושרה כל הקצאה מרשות מקרקעי ישראל בהתאם לדין הקיים.
בנוסף, מיוחסות למוקארי ולחברת סאראי עבירות הלבנת הון, שבמסגרתן הועברו לפחות 49.5 מיליון שקלים מכספי המרמה לחשבונות החברה ותיק העוסק, ושולבו עם כספים כשרים. בכך הגיע היקף תנועות הכספים המעורבות ברכוש אסור לסכום כולל של כ־206.5 מיליון שקלים.
כתב התביעה מפרט שימוש בכספים למימון רכישת מקרקעין, בניית נכסים, והעברת זכויות בקצרין, נוף הגליל, כפר כנא, ונווה זוהר, תוך רישום על שם אנשים קרובים. מובאת גם דוגמה לעסקה בטורעאן, שבה שילם מתלונן 340,000 שקלים במזומן עבור קרקע שבוטלה, ולבסוף הוגדרה טעות בדיווח.
תגובות