שופטים ועורכי דין מטשטשים גבולות ומגלים קשר משפחתי הדוק אחרי 30 שנה

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

לאחר 30 שנה של פעילות, מערכת בתי המשפט לענייני משפחה מגיעה לנקודה שבה ההצלחה ארוכת־השנים מחייבת בחינה מחודשת ורענון עמוק. המודל שהוקם בשנת 1995, ויצר לראשונה מסגרת ייעודית לטיפול בסכסוכים הרגישים ביותר בחברה הישראלית, הוכיח את עצמו לאורך השנים והפך לאבן יסוד במערכת המשפט. אך השינויים החברתיים, הכלכליים והמשפחתיים של העשור האחרון מחדדים את הצורך בהעמקת מומחיות ובהתאמת המערכת למציאות משפחתית מורכבת ומתפתחת.

על רקע זה פתח אתמול מחוז דרום של לשכת עורכי הדין את הכנס לציון 30 שנה לבתי המשפט למשפחה. הכנס שילב בין חשיבה מערכתית רחבה לבין מפגש אישי ואנושי עם שופטי התחום, והציב על סדר היום שאלות מקצועיות מרכזיות לצד עיסוק מעמיק באתגרים האנושיים המלווים את דיני המשפחה בישראל.

את דברי הברכה פתחה השופטת שלי אייזנברג לצד המנהלת האקדמית השופטת רותם קודלר עיאש, ולצדן הופיע כבר בתחילת האירוע יו"ר מחוז דרום עורך הדין אלעד דנוך, שהדגיש את המחויבות לחיזוק הקשר בין עומק מקצועי לבין שיח פתוח עם השופטים. לאחר מכן נשאו דברים יו"ר לשכת עורכי הדין עורך הדין עמית בכר, יו"ר מחוז מרכז עורך הדין רומי קנבל, לצד נשיא בתי משפט השלום בדרום השופט עמית יריב.

השופטת שירי היימן מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה הציגה את השינויים הדרמטיים שחלו במבנה המשפחה הישראלית. היא ציינה גירושין מורכבים, הורות משותפת, משפחות משולבות ומחלוקות ירושה בהיקפים הולכים וגדלים. לדבריה המציאות המשפטית כיום דורשת לא רק ידע משפטי אלא גם כלים פסיכו חברתיים וחשיבה אינטגרטיבית המשלבת בין הדין לבין המציאות המשפחתית המשתנה ללא הרף.

פאנל מסקרן במיוחד בהנחיית השופטת רותם קודלר־עיאש ובהשתתפות השופטת פאני גילת כהן, השופט נמרוד פלקס והשופט אסף זגורי, משך אולם מלא ועורר סקרנות רבה בקרב עורכי הדין. חברי הפאנל סקרו כיצד מבנים משפחתיים חדשים, שינויי תודעה וגל תיקים בין־דוריים מחייבים את בתי המשפט לאמץ גישה פרשנית מודרנית, רגישה ודינמית יותר, וכיצד התפתחויות חברתיות מעצבות מחדש את אופן קבלת ההחלטות השיפוטיות.

השופטת פאני גילת כהן התמקדה בהיבט הכלכלי של הדינים וציינה את העלייה בתיקים הכוללים נכסים מורכבים, חברות משפחתיות, מניות וירושות גדולות. היא הדגישה כי תיק משפחתי איננו עניין רגשי בלבד אלא גם כלכלי במידה רבה, וקראה להרחבת המומחיות הפיננסית של שופטי המשפחה. לדבריה מדובר בצורך מקצועי מהותי כחלק מתפיסת העתיד של מחלקות ייעודיות שיטפלו בתיקים מורכבים באופן יעיל ומדויק יותר.

השופט בדימוס שאול שוחט סקר את התפתחות דיני המשפחה מהערכאות הרגילות ועד בתי המשפט הייעודיים, וציין כי העומס הגבוה משקף אמון ציבורי. לאחר 30 שנה נדרש עדכון מערכתי והקמת מחלקות מקצועיות לתיקים כלכליים מורכבים ולסכסוכי ירושה מורכבים.

עורכת הדין רומי קנבל התייחסה לשאלת השקיפות במערכת המשפט לענייני משפחה וציינה כי פרסום רחב יותר של פסקי דין לצד שקילה של הקלטת דיונים יתרמו לחיזוק אמון הציבור. לדבריה מדובר בתחום שנוגע ישירות בחייהם של אזרחים רבים ולכן מערכת המשפט חייבת להיות ברורה, זמינה ומובנת לציבור הרחב.

לאורך האירוע הורגשה דינמיקה יוצאת דופן ששיקפה פתיחות הדדית נדירה. שופטי המשפחה נענו לשוחח עם עורכי הדין באופן חופשי הן במהלך הקוקטייל והן בין ההרצאות. עורכי דין העלו שאלות מקצועיות, שיתפו בחוויות מהשטח וקיבלו תשובות והסברים בגישה נעימה ומכבדת. המשתתפים ציינו כי המפגש הבלתי פורמלי חיזק את תחושת השותפות המקצועית ואת ההבנה ההדדית בין שתי הקבוצות.

אל הכנס הגיעו גם עורכי דין בכירים מתחום דיני המשפחה, בהם שמעון חסקי ממחוז מרכז, דוד טובול, יהודית מייזליש, גרציה קשתי ומיכל מוזס, אשר נטלו חלק פעיל בשיח המקצועי עם השופטים. נוכחותם תרמה לעומק השיח ולחוויה המקצועית שנוצרה סביב האירוע.

ארוחת הצהריים המשיכה את האווירה החמה. שופטים ועורכי דין ישבו יחד סביב שולחנות עגולים ושוחחו על מגמות, על אתגרים משותפים ועל הסיפורים האנושיים המאפיינים את עולם דיני המשפחה. רבים תיארו את התחושה כמשפחתית ממש, וראו בכך הדגשה של העובדה כי למרות מורכבות התחום מדובר בראש ובראשונה בעיסוק בחיים עצמם.

בדברי הסיכום ציין עורך הדין אלעד דנוך כי שלושת העשורים הראשונים הניחו בסיס מקצועי איתן אך העשור הקרוב ידרוש התמקצעות מעמיקה, יצירת מחלקות ייעודיות ושיפור משמעותי של תהליכי העבודה בבתי המשפט. לדבריו המשפחה הישראלית משתנה בקצב מהיר ולכן גם דיני המשפחה חייבים להתאים את עצמם למציאות החדשה, להתפתח ולהמשיך לשרת את הציבור ברגישות ובמקצועיות.אני ממשיך איתך.

אחרי 30 שנה: שופטי המשפחה ועורכי הדין מטשטשים גבולות והופכים לקהילה אחת