בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים אשרר לארחונה החלטת רשות האוכלוסין וההגירה שלא להאריך את רישיון השהייה של סייעת סיעודית מהפיליפינים. החלטה זו מגיעה למרות המחסור החמור בעובדים זרים מאז פרוץ מלחמה המלחמה. עם זאת, השופטת תמר בר אשר הפגינה התחשבות מסוימת בקשיש בהארכת צו ביניים המונע את גירוש המטפלת הסיעודית למשך שלושה חודשים.
המטפלת הסיעודית מהפיליפינים, כיום כבת 48, הגיעה לישראל בשנת 2007 לצורכי עבודה. המטפלת קיבלה אישור לעבוד לפי סעיף 3א(ב1) לחוק הכניסה לישראל לפני עשור. לאחר שטיפלה בשני מטופלים סיעודיים, נפטר המטופל האחרון שלה ב- 202, ובכך סיימה למעשה את עבודתה ההחוקית בישראל.
במקום לחזור לארץ מולדתה, המשיכה המטפלת לעבוד בישראל והחלה לטפל באלמן של האישה המנוחה שבה טיפלה, ונפטרה בטרם הספיקה המשפחה לטפל ברישיונה. בנסיבות אלה נשארה הפיליפינית ללעבוד עם האלמן של הגברת שנפטרה בגיל 83 – סיעודי אף הוא, המחזיק באישור להעסקת עובד זר עד לסוף 2023, והוא עתר לבית המשפט כדי להאריך את תוקף רישיונה לשם טיפול סיעודי בו.
עם זאת, רשות האוכלוסין וההגירה דחתה את העתירה, בטענה שהעובדת אינה עומדת בתנאי הסף הקבועים בחוק. הרשות טענה כי חלפו למעלה מ-90 יום מסיום העסקתה החוקית. גם ערעור שהגיש הקשיש לבית הדין נדחה מאותה סיבה. בעקבות כך הוגשה בקשה לבית המשפט בספטמבר, עוד לפני מתקפת החמאס הרצחנית.
הקשיש טען כי ההחלטות שהתקבלו בעניינו לא התחשבו במצבו הסיעודי הקשה והאתגר של מציאת עובד מחליף מתאים. הוא סבר שהיה צריך להיות מקום לדיון, במקום דחייה על הסף. לכל הפחות, הוא ביקש תקופה ממושכת למציאת מטפל חלופי.
מנגד, רשות האוכלוסין וההגירה שמרה על עמדתה כי אין הצדקה להארכת האשרה. הם אף התנגדו לבקשה לעכב את הגירוש.
השופטת בר אשר הבהירה כי אמנם ניתן להאריך שהות של עובדים זרים שעבודתם הסתיימה מטעמים הומניטריים, אך הדבר כפוף להתקיימות התנאים הקבועים בחוק הכניסה לישראל. במקרה זה היה ברור כי לא התקיימו תנאי הסף.
בהתחשב במלחמה המתמשכת ובנסיבותיו של האלמן הקשיש, השופטת קבעה כי הערעור יידחה וצו מניעת הגירוש יעמוד בתוקפו עד מרץ 2024.
Comments